אודות שירן רז
ערב ליל הסדר, 1973, יצאתי לאוויר העולם בדרך לא כל כך שגרתית. זה אולי היה הסימן הראשון לכך שאני רואה את העולם מ"זווית" קצת אחרת. מהרחם יצאתי קודם כל עם הרגליים. באותה תקופה לידה כזו נחשבה למסובכת וסכנה אמיתית נשקפה לי ולאימי.
זו לא הייתה הפעם האחרונה שנשקפה סכנה לחיי. בגיל 7 עברתי תאונה שהובילה לקטיעה מלאה של רגל שמאל. שבעה רופאים המליצו להשלים עם הקטיעה, רופא אחד המליץ על חיבורה מחדש. אחרי ניתוח מורט עצבים שארך 13 שעות, הרגל חוברה מחדש בהצלחה ואני הוגדרתי כנס רפואי.
ממש באותה העת, בזמן שהתמודדתי עם הישרדות אמיתית במלוא מובן המילה, הרגשתי שחושיי מתחדדים. בזמן השיקום ניהלתי יומן ובו כתבתי דברים שעברו לי בראש. שנים לאחר מכן, הדברים האלה הוגדרו כנבואות שהגשימו את עצמן. כך התחלתי את דרכי בעולם התקשור.
מחומר לרוח
לכאורה, גדלתי כילדה רגילה בבית חם וממוצע והתפתחתי כמתבגרת עם כל הסממנים המובהקים המוכרים. נישאתי ילדתי 2 ילדים והתגרשתי. רכשתי תואר אקדמי בכלכלה וניהול ועבדתי כתמחירנית ומנהלת כספים בחברה גדולה. היו לי תנאים טובים ושכר מצויין, אבל משהו בתוכי לא נתן לי מנוח.
בגיל 26, אחרי גירושים לא קלים, ובשילוב תהליכים אישיים נוספים שעברתי, כל מה שהיה חבוי בתוכי התפרץ החוצה. התחלתי לראות ולהבין את העולם בצורה קצת שונה. היכולת האינטואיטיבית שפיתחתי איפשרה לי לראות כמה מהלכים קדימה, לדעת מה הולך לקרות, לא רק עבורי אלא עבור כל אנשים שבאתי איתם במגע.
מספר שנים לאחר מכן, כבר היה לי ברור שיש לי אפשרות לעזור לאנשים לצאת ממצבי "תקיעות" ולהראות להם את הדרך הנכונה ביותר עבורם. ניחנתי ביכולת להזכיר לאנשים מי הם באמת ומה הם צריכים לעשות כדי "להתעורר".
המפתח לנשמה
בחיי תרתי במחוזות שונים ומגוונים, עד שהתוודעתי ליכולות העוצמתיות והמיוחדות האלה. התקשור עבורי הוא צינור המעביר מידע אינסופי מהיקום לאדם. הוא המפתח לנשמה, וכשהנשמה נפתחת, אין כוח בעולם שיכול לעצור אותה. היא פשוט צועדת בגאווה ובבטחון לקראת המטרה.
אני מאמינה כי כולנו נולדנו עם יכולת להגשים את יעודנו בעולם. אלא שבאיזשהו מקום, אנו נוטים להתרחק מהאושר האמיתי ולהעביר את החיים שלנו על אוטומט. אסור לנו להיות מקובעים. אסור לנו להיות שיפוטיים ויהירים. השאיפה הגדולה ביותר שלי היא להחזיר לכל אחד ואחד את היכולת המולדת הזו לממש את הפוטנציאל להגיע הכי רחוק שאפשר - ואפשר !
אני מאמינה שאנחנו הולכים לקראת שנים ועידנים טובים יותר. אף שלא אהיה חלק מהם, אהיה המאושרת באדם לדעת שיהיה לי חלק בכל הטוב שיציף אותנו, שאת המעט שיכולתי לתת - נתתי.
שלכם, שירן