כמה אומץ יש לי באמת?
** כמה אומץ יש לי באמת ? **
את האומץ להסתכל מעבר למה שנוח ונעים ומתאים,
את האומץ להכיר גם בחולשות ולהבין שהאומץ האמתי הוא להודות בהם ואז לקבלם,
נכון שהאומץ נמצא בכיבוש שווקים חדשים, אך גם בכיבוש היצר ההרסני הפועם בנו, לא פעם ומנסה להוביל אותנו, לאן שבא לו.
האומץ הוא לא בהכרח מנוגד לפחד, אלא ההמרה שלו וההטמעה שלו לתוך הרבדים הפחות בטוחים בתוכינו. לתוך אותם מקומות באישיות שלנו, שקל יותר לוותר ולא להאיר אותם, אך האומץ אינו מוותר.
אומץ חייב להימצא כאשר אנו בוחרים לקפוץ ליעד שהוא קצת מטושטש והרבה לא ברור.
אומץ היא אנרגיה מופלאה המניעה אותנו מבפנים כמו דלק, ואותו הדלק מתמלא בעיקר על ידי אמונה ותקווה.
הרי, אם המסלול היה ידוע, והדרך מוארת תמיד, אזי לא היינו צריכים את האומץ. אלא את האוטומט חסר התשוקה.
האומץ מגיב נפלא כאשר האינטואיציה נותנת לו סימן- שזה בסדר, גם אם לא כל האורות ירוקים.
להרים את הראש מעבר לשקיעה, להוריד אותו אל מתחת לכפות הרגליים, להתבונן כאשר העיניים סגורות, כל אלו יטעינו את אותו האומץ לווליום חזק!!
עד כאן מחשבות על אומץ בארץ טרופית 🙂
** בתמונה, אפשר לראות את נהר הסייגון בצד שמאל שלי, ודקלים ירוקים ויפיפים בצד ימין, בוויטנאם לא חסר מים והמזג האוויר הטרופי גורם לכל הצמחייה לגדול פרא ירוק ובריא, מעל הראש שלי, כמו קרן הוא אחד הבניינים הגבוהים בעיר (Financial Tower) ישבנו שם במרפסת בקומה 51, האוכל לא היה להיט אבל הנוף עוצר נשימה…
_____________