חזרה לרשימת מאמרים
פורסם על ידי: שירן רז קטגוריה מערכות יחסים תגובות: 0 תאריך פרסום:15/11/2015

איך מתמודדים עם דיכאון, חרדה או סתם יגון?

כללי

נתון חשוב: יותר מ 350- מיליון בני אדם, חמישה אחוזים מאוכלוסיית העולם, סובלים מדיכאון.

כאשר אתם חווים דיכאון, כל פעולה הופכת להיות קשה, אפילו הפשוטה ביותר כמו לענות להודעת sms  ,להדיח את הכלים, לצחצח שיניים ואפילו לאכול.

תחושות העצב האלו, מוציאות מאיתנו “את החשק לחיות”, הן אומנם מגיעות בעוצמות שונות אבל כולן גורמות לנו להיות אטיים יותר, ועם מחשבות שליליות של ביקורת נוקבת ושנאה עצמית, חוסר/עודף תאבון, פסימיות לגבי העתיד, ריחוק חברתי, הפרעות שינה, תנודות חדות במצב הרוח, חוסר משמעות, ריקנות, ותחושה שאין טעם לשום דבר, הגוף חלש ועייף.

בשתי מילים חוסר בחיוניות!

דכאון חרדה ועצב הם דינמיקה פנימית בין תחושות טובות לבין תחושות רעות.

לסביבה יש נטייה להחליט עבורכם מה טוב ולאלץ אתכם לעשות דברים שבפועל אין לכם את היכולת אפילו “להריץ את זה בראש”.  המשאבים הנפשיים נמוכים ואפילו ריקים.

המחשבות שהדכאון מייצר, הם כאלו הממעיטות בעיני עצמכם את היכולות שלכם ומי שאתם באמת  ולמה שאתם מסוגלים להפוך.

לעתים אחרי הדיכאון מגיעה החרדה, ואז התחושה היא שמישהו לחץ על כפתור האימה  ושכח לכבות, וככל שמנסים להתרומם כך התחושה שהחרדה חזקה ממכם ושולטת בכם בחוסר רחמים.

יש פחד, גם מבלי לדעת מה הסיבה לאותו פחד.  גם אם ההיגיון כבר מצליח לתת הסבר התחושות עדיין מעפילות.

במקרים קיצוניים הכאב חזק כל כך עד הוא משמיד כל חלקה טובה.

הפתרון  המוצע הם תרופות כימיות  שאמורות לאזן את הכימיה במוח, למרות שלא הוכח חד משמעית וגם לא תמיד ניתן לאבחן את הסיבה האמתית, ומה שקורה בפועל האדם לא יודע אם בעקבות התרופות הכימיות הוא הפך להיות הוא במלואו או שמא הוא הפך להיות מישהו אחר לגמרי.

שימו לב, העצבות היא לא תמיד דיכאון, ולא כל פחד הוא חרדה.

אחת השאלות שחשוב לברר!

כמה זמן אתם חווים את העצבות ?

האומדן לבדוק אם מדובר בדיכאון או בתקופת יגון חולפת – היא הזמן.

אם חלפו כמה חודשים מאז תחילת ה”משבר” ועדיין אתם חשים ברע, זה ייתכן סוג של דכאון.

אבל אם יש התאוששות, כנראה שעברתם תקופת יגון בגלל דבר מה ואתם מתאוששים וחוזרים לעצמכם.

נסיגות והתקדמויות מתישות כי יש שחיקה באמונה, והתקווה שיום אחד הכל פשוט יעלם מתכהה ומתמעטת.

ישנם כאלו המאמינים כי זו בעיה כימית ואחרים פסיכולוגית לכן יהיו כאלו שיבחרו בתרופות כימיות ואחרים בטיפולים אלטרנטיביים.

שירן, הדריכה אנשים בתהליך של למידה עצמית בשילוב טכניקות ממוקדות ועקב כך הם הורידו מינונים של תרופות וחלקם אף הפסיקו לגמרי ללא תופעת רגרסיה, מצב הרוח שלהם הלך והשתפר בין אם לקחו תרופות או לא.

כך שהיא ע”פ ניסיונה, מאמינה שישנם מקרים לא מעטים שניתן לפתור את התחושות הקשות ללא עזרה תרופתית.

כמובן, שבמקרים קיצוניים אין ברירה ולקיחתם מחזירה את אותם אנשים לקרקע המציאות, אבל לא עליהם מדובר כאן.

אנשים אשר חווים דיכאון לתקופות ארוכות, הדיכאון  הופך להיות חלק מהם ומעצב את האישיות שלהם, הם מאמינים כי הם רואים את האמת.

לא מצליחים להפריד בין אותם מחשבות שווא על עצמם לבין המציאות עצמה.

אנשים אשר לא חווים דיכאון מצליחים לשמור על אישיות יותר סתגלנית וגמישה ולמנן את זרם המחשבות המבקרות על עצמם.

אנשים הסובלים מדיכאון או חרדה מתעסקים בנושאים כמו כולם למשל – כמו קיום, חולי בריאות אהבה ושאר נושאים שמעניינים את הבריות. רק שהם מתישים את עצמם מרב חקירה ומיקוד באותו העניין.

שאלה מתוך קורס של שירן רז

מה קורה כאשר לא מצליחים לצאת ממעגל הפחדים משך שבוע ואפילו שבועיים ברציפות?

תשובה

סוג כזה של פחד הוא למעשה חרדה. יש הבדל בין חרדה לבין פחד. לכל אחד מאיתנו יש חרדה משלו. יש חרדה מתיקנים ויש חרדה ממעליות.

צריך ללמוד את החרדות שלנו .

בראש ובראשונה צריך לזהות שזו חרדה. לאחר שמזהים שזו חרדה – מתחילים לנהל אתה שיחה.

החרדה היא כמו אישיות בפני עצמה. יש לה חיים, יש לה מחשבות. אנחנו יכולים לנהל אתה דו שיח של ממש.

אומרים על חרדה: “אם אתה הולך בתוך הגיהינום – תמשיך ללכת”.  כי ברגע שהודפים חרדה -היא נהיית גדולה יותר. זה הטבע שלה: היא נהיית יותר ויותר מפחידה וגדולה ואכזרית ככול שהודפים אותה.

דרך מקובלת להתמודד עם חרדה היא “לחשוב חיובי”. הדרך הזו בדרך כלל לא עוזרת, בייחוד כשנמצאים בעיצומו של התקף חרדה. להפיך! הניסיון “לחשוב חיובי” עלול להחמיר את התקף החרדה.

דרך מועילה יותר היא לאמץ את החרדה פנימה. “אני מרגיש רע, קשה לי, לא נעים לי”.

להכניס את האנרגיה השלילית הזו פנימה, והגוף, דרך טוהר הרצון, עושה המרה של האנרגיה השלילית לאנרגיה חיובית. לכולם  מנגנון ריפוי פנימי שקיים אצל כולם.

תרגיל לשחרור חרדה

חרדה משתקת. נסו לדמיין שאתם נהיים משותקים מסיבה כלשהי. דמיינו שיש לחרדה להבות. דמיינו את עצמכם  יוצאים מהשיתוק, צועדים לתוך החרדה ועוברים בשלום דרך הלהבות.

התרגול הזה, והזמן, יעזרו לחרדה להתפוגג .

צריך להיות בדו שיח עם חרדה. דרך טובה להתמודד אִתה.

שאלון ע”פ מודל הספירל להגברת החיוניות

***עברו על השאלות וענו רק על מה שעולה מתוככם ספונטנית, מה שלא עולה, המשיכו הלאה מבלי להתעכב.

1. כתבו את כל הדברים שמטרידים אתכם כיום, ואתם רוצים לשנותם.

2.כמה מהם התרחשו בשנה הנוכחית? לפני שנתיים? שלוש שנים? חמש?

3.מה גורם לכם שמחה?

  • מה גורם לכם סיפוק?
  • מה מרגיע אתכם?
  • מה מטעין אתכם לטווח הקצר?
  • מה מטעין אתכם לטווח הארוך?

4.מה הדברים שאתם רוצים לעשות, אבל תמיד דוחים אותם למועד אחר?

  • האם יש דברים שאתם רוצה לעשות, אינכם עושים כיום, אך עשיתם בעבר?
  • אם כן, איך הרגשתם לגביהם?

5.האם אתם עושים דברים שגורמים לכם רגשי אשמה?

  • אם כן – מהם הדברים האלה?
  • האם עשיתם בעבר דברים שגרמו לכם רגשי אשמה?
  • אם כן – מהם?
  • האם אתם מנסים לצמצם את העיסוק בהם או להימנע מהם לגמרי?
  • אם כן – מהי  התוצאה?
  • האם הפקתם בעבר, או מפיקים היום, גם עונג מהדברים הגורמים לכם רגשי אשמה?
  • אם כן – תארו את העונג הזה.
  • האם אתם נמנעים מעיסוק בדברים שגורמים לכם רגשי אשמה?
  • אם כן – מה אתם מרגישים כשאתם בהימנעות מהדברים שגורמים לכם רגשי אשמה?
  • האם נמנעתם בעבר מעיסוק בדברים שגרמו לכם רגשי אשמה?
  • אם כן, מה הרגשתם כשהייתם בהימנעות מהדברים שגרמו לכם רגשי אשמה?

6.מה יהיה המחיר שתהיו עלולים לשלם אם לא תשתנו? כתבו מחירים רגשיים, גופניים, אנרגטיים, חברתיים, משפחתיים. איזו הרגשה מעוררת בכם המחשבה שלא תשתנו?

7.הכינו רשימה של הפעולות וההימנעויות שעליכם לנקוט כדי להשתנות.

דמיינו את ההשפעות החיוביות שתהיינה לשינוי באופן מִיָּדִי ולטווח הקצר ואת העונג שתחושו.

כתבו רשימה מלאה ככל האפשר.

הבהרה לשאלון

אפשר לקרוא לשאלון הזה גם “שאלון זוללי אנרגיה”. כל הדברים שהשאלון עוסק בהם זוללים לנו אנרגיה כאשר אינם פתורים.

השאלה הראשונה בשאלון מתייחסת לדברים שמטרידים אותנו כיום ואנחנו רוצים לשנות.

כשאנחנו חושבים שצריך לעשות משהו ולא עושים אותו, מתבזבזת הרבה אנרגיה על מחשבות קופצניות ומטרידות שעוסקות בזה.

אין לנו עניין לבזבז מכמות האנרגיה המוקצבת לנו. לכן, אחת ולתמיד, כדאי להתייחס באופן מודע ומעמיק לדברים המטרידים אותנו.

אנחנו כל כך עסוקים בחיי היום יום ומרוץ החיים, ולא עוצרים להתעדכן עם עצמנו מה עושה לנו טוב ומה לא. נדמה לנו שאנחנו יודעים. השאלון גורם לנו לעצור ולגלות את הדברים שזוללים מאנרגיה שלנו. כאשר מתרחשת זלילה לא מודעת של אנרגיה התודעה והמשאבים לא מופנים למקום הנכון. לכן מתחילים בעריכת רשימה של הדברים המטרידים.

השאלה השנייה עוסקת בזיהוי הדברים שמטעינים אותנו. כך נוצר איזון פנימי תוך כדי מילוי השאלון.

האינטואיציה מתעוררת ופועלת באמצעות שאלות שמַפנים אליה, ובכך גם כוחות הריפוי לכן, מלאו את השאלון פעם בחודש

ושוב באותה שיטה, רק תשובות שעולות בכם ספונטנית.

כך תוכלו למקד את המחשבות למקומות הנכונים.

מנטרה במצב של עצב

תוכלו לומר לעצמכם את המלל הבא:

“להיות קשוב יותר לנעשה בתוכי פנימה, לא לפעול מתוך חוויה חרדתית, לא מתוך אינסטינקט של פחד ולא להיות ניזון מתוך סיפורים שאני מספר לעצמי, אלא מתוך המציאות האובייקטיבית נטולת הרעשים”.

במה להתחיל?

פשוט החלו  לשאול את עצמכם:

“איך זה מרגיש לי”?, “מה מרגיש לי”?, ולא “מה נראה לי”?

אז מה מרגיש לי לעשות היום ולא עשיתי אותו לאחרונה?

מה עושים?

לקחת החלטות קטנטנות וצעדים אף יותר קטנים

למצוא דברים שעושים לכם טוב, כל דבר, ופשוט עשו אותם.

מילים של השראה

מחלה, חמלה, מחילה.

מחלה וחמלה – אותן אותיות. המחלה היא אות לכך שעלינו לנהוג בעצמנו בחמלה.

מחלה – מחילה. אלוהים, או היקום, נותנים לנו דרך המחלה אות לכך שהם מוחלים לנו, ומכך ברור שאנחנו יכולים וצריכים למחול לעצמנו.

ימים מאושרים לכולם 🙂

חזרה לרשימת מאמרים
חנות