הונגריה – מאבק על ריבונות | מתעדכן
12.04.2026
מהפך בהונגריה – אחרי 16 שנות שלטון רצופות, ויקטור אורבן הפסיד בבחירות ופטר מדיאר ומפלגת “טיסה” הם המנצחים הגדולים של הלילה.
מדיאר הוא לא איש שמאל. הוא צמח בתוך המערכת של פידס, שמרן-ימין, ולא בא להוביל מהפכה ליברלית או פרוגרסיבית.
הוא יצא נגד אורבן – טען שיש שחיתות, ריכוז כוח והזנחת השירותים הציבוריים.
המצע שלו הוא ימין שמתמקד בשלטון חוק ופיוס עם האיחוד האירופי כדי לשחרר תקציבים תקועים. בין אם אורבן היה דיקטטור או לא – זו סוגיה שכל אחד פותח את הספקטרום לפי תפיסת עולמו. אז נניח לשאלה הזו ובואו נעבור לאחד ״הנושאים הקריטיים״ שהונגריה תצטרך להתמודד ולא משנה מי זכה בבחירות ומי מכהן.
אז ככה…
לפי דיווח ב-Népszava, מדיאר כבר הצהיר: “ניאלץ לשבת לשולחן המשא ומתן עם נשיא רוסיה. המיקום הגאוגרפי לא ישתנה והתלות האנרגטית תישאר לזמן מה. ננהל משא ומתן, אך לא נהפוך לחברים”.
הוא מבין שאם הוא ייפול למלכודת של האיחוד מלפני הפלישה לאוקראינה – ובהנחה שמיצרי הורמוז נסגרים – הונגריה עלולה לחוות משבר אנרגיה חמור.
התשתית המשותפת היא צינור “דרוז’בה” (Druzba – “ידידות”). הונגריה נסמכת באופן קריטי על נפט רוסי שמגיע דרך הצינור הזה, שעובר בשטח אוקראינה. הצינור ספג פגיעות קשות במלחמה, והונגריה כבר האשימה את קייב ב”מצור נפט” בגלל חוסר נכונות לתקן קטעים פגועים. הונגריה היא אחת המדינות הבודדות באיחוד שקיבלו פטור מהחרם על נפט רוסי בגלל התלות הזו. מדיאר אולי רוצה קירבה לנאט”ו, אבל הוא לא יכול לכבות את החימום בבתים של הבוחרים שלו.
בעיית האנרגיה של הונגריה היא חבל תלייה גיאופוליטי שכל מנהיג בבודפשט – כולל מדיאר – חייב לחיות איתו. זה לא עניין של אידיאולוגיה, זה עניין של פיזיקה ותשתית.
הונגריה היא מדינה כלואה (landlocked). אין לה נמלים, מה שאומר שהיא לא יכולה פשוט להביא מכליות גז נוזלי (LNG) מארה”ב או מקטאר כמו גרמניה או איטליה. היא תלויה בצינורות שעוברים דרך מדינות אחרות. כל טיפת נפט או גז חייבת לעבור דרך אוקראינה ממזרח או דרך קרואטיה ואוסטריה ממערב. התשתית הקיימת מתוכננת ב-80% למזרח – אי אפשר להפוך כיוון של צינורות ענק ביום אחד.
צינור הנפט דרוז’בה הוא עורק החיים של בתי הזיקוק בהונגריה של חברת MOL. בתי הזיקוק האלה נבנו ספציפית עבור סוג הנפט רוסי (Urals). כדי לעבור לנפט אחר, נניח מהמפרץ או מהים הצפוני, צריך להשקיע מאות מיליוני דולרים ולעצור את העבודה לשנים כדי לכייל מחדש את המכונות. הצינור עובר בתוך אוקראינה. קייב מבינה שהצינור הזה הוא הקלף היחיד שלה מול מדיאר. בכל רגע שבו הונגריה לא תתנהג יפה, אוקראינה יכולה לדווח על תקלה טכנית או פגיעה רוסית בצינור ולעצור את ההזרמה.
אי אפשר לדבר על אנרגיה בהונגריה בלי הכור הגרעיני פקש (Paks), שמספק כמעט מחצית מצריכת החשמל במדינה. הכור נבנה בטכנולוגיה רוסית, והפרויקט להרחבתו (Paks II) ממומן ומתוכנן על ידי רוסאטום הרוסית. אם מדיאר מבטל את החוזה עם הרוסים כדי להתקרב למערב, הוא נשאר בלי חשמל ובלי יכולת לסיים את הפרויקט, כי אף חברה מערבית לא יכולה פשוט להיכנס לתוך תוכניות רוסיות קיימות ולסיים אותן.
כאן נכנס הניתוח וההקשר למיצרי הורמוז: אם מדיאר ינסה להיגמל מהרוסים, הוא יצטרך לייבא נפט וגז דרך נמל אדריאטי בקרואטיה. אבל משם מגיע נפט מהמזרח התיכון. אם מיצרי הורמוז נסגרים בגלל עימות עם איראן, מחיר הנפט החלופי יזנק לרמות שהכלכלה ההונגרית לא יכולה לשאת. מדיאר ימצא את עצמו במצב שבו הוא ויתר על גז רוסי זול, גם אם הוא מלוכלך פוליטית, לטובת נפט מערבי שלא מגיע או שעולה פי חמישה.
האמירה של מדיאר שהוא ייאלץ לנהל משא ומתן עם פוטין היא הודאה במציאות. הוא מבין שהאיחוד האירופי יכול להבטיח לו ערכים ודמוקרטיה, אבל הוא לא יכול להזרים לו נפט במקום הצינורות הקיימים.
ראוי לציין כי בעוד האילוצים הפיזיקליים והגיאוגרפיים אמיתיים וחמורים, הם אינם מוחלטים. הונגריה בחרה להעמיק את התלות בנפט רוסי מאז 2022, למרות אפשרויות טכניות קיימות דרך הצינור האדריאטי מקרואטיה – שיש לו קיבולת מספיקה (לפי בדיקות ומקורות קרואטיים) לייבא נפט מנורווגיה, סעודיה או לוב. הבעיה העיקרית היא עלות גבוהה יותר, דמי מעבר וצורך בהשקעות משמעותיות בבתי הזיקוק של MOL, שנבנו בעיקר לנפט Urals. גם הרחבת Paks II קשורה עמוק לרוסאטום, אך שינוי הדרגתי אינו בלתי אפשרי. בסופו של דבר, כל מנהיג הונגרי -כולל מדיאר – עומד בפני בחירה: לשלם מחיר כלכלי קצר טווח תמורת עצמאות גיאופוליטית גדולה יותר, או להמשיך לרקוד על שתי החתונות כדי לשמור על חימום זול בבתים.
ההקשר הישראלי
בקיצור, המהלך הזה לא רק קובע את מחיר החימום בבודפשט, הוא משנה את המפה של מרכז אירופה – מהבידוד המוחלט של סרביה ועד היכולת של גוש ‘וישגראד’ להתאחד מחדש כמשקולת שמרנית מול בריסל, הפעם בלי הכתם של פוטין שתקע מקלות בגלגלים מול פולין וצ’כיה.
לראש הממשלה החדש, יהיו עוד התמודדויות לא פשוטות מעבר לאנרגיה, והוא יצטרך לתמרן בין הזרועות של האיחוד האירופאי, שידוע בנטייה להציף מהגרים בתוך המדינות שלהם, ולהיות פחות אוהדים לישראל.
כדי להבין איך הגענו למהפך הזה ה 12.04.2026?
צריך לחזור שלושה חודשים אחורה, לינואר 2026, לרגע שבו אורבן הרגיש בלתי מנוצח בדאבוס!
23.01.2026
אחרי ששוב מתפרסמות כותרות קשות נגד ויקטור אורבן והונגריה, בעוד וולודימיר זלנסקי מקבל תמיכה נרחבת במערב. למה כל הביקורת מופנית דווקא להונגריה? האם זה בגלל שהיא מעזה להתעקש על האינטרסים של העם שלה ולומר דברים לא פופולריים? או שהקרבה המוגזמת לפוטין, מרחיקה את המערב מהונגריה? ומה התקשורת הממסדית מסתירה מאיתנו תוך כדי שהיא מאשימה את הונגריה בדיקטטורה ושחיתות.
רקע קצר שנבין מה קורה, לפני שנצלול למידע המעניין
מדאבוס 2026 (19–23 בינואר, תחת הכותרת “A Spirit of Dialogue”) יצאו כמה אירועים דרמטיים שמדגישים את המתחים הגיאופוליטיים הנוכחיים – ובמרכזם ויקטור אורבן. לראשונה זה 26 שנה חזר ראש ממשלת הונגריה לפורום, והפעם כדי להצטרף לקבוצה הקטנה סביב דונלד טראמפ. הוא היה אחד החותמים הבולטים על “Board of Peace” – יוזמה חדשה של טראמפ שמתחילה בשיקום עזה (אחרי ההסכם מ-2025) אך נראית כפלטפורמה רחבה יותר לפתרון סכסוכים גלובליים, בסגנון “peace through strength”. אורבן, שהוצג על ידי טראמפ כ-“tough guy”, כתב: “הונגריה צריכה שלום כדי להמשיך לצמוח ולהתפתח” – והוא אחד משניים בלבד מהאיחוד האירופי (יחד עם בולגריה) שהצטרפו, לצד מדינות כמו ארגנטינה, איחוד האמירויות, פקיסטן, אזרבייג’ן ועוד.
ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן (משמאל) ונשיא ארה”ב דונלד טראמפ במפגש השלום- חותמים בדאבוס! Photo by Fabrice COFFRINI / AFP
–
הציוץ הכועס של אורבן, על זלנסקי
ב-22 בינואר פרץ עימות חריף עם וולודימיר זלנסקי (ועל זה אכתוב הפעם)- בנאומו בדאבוס תקף זלנסקי את הונגריה כ-“Little Moscow” – רמז ישיר לקרבה של אורבן לרוסיה – או לסוג של סוס טרויאני – ואמר שאי אפשר לדבר על אחדות אירופית תוך שיתוף פעולה עם מדינה שמנהלת מלחמה באוקראינה. אורבן הגיב בזעם ברשתות: “זלנסקי חצה את הגבול”, האשים אותו בהתערבות בבחירות ההונגריות הקרבות, והכריז על עצומה לאומית נגד “בריסל” – כולל סירוב להגדיל סיוע לאוקראינה. זה ממשיך את קו אורבן: וטו על סיוע צבאי, חסימת הצטרפות אוקראינה לאיחוד, והתמקדות בריבונות לאומית ובאינטרסים של העם ההונגרי – גם במחיר עימות עם הממסד האירופי.
זלנסקי תוקף את אורבן בדאבוס: “שהונגריה היא מוסקבה הקטנה”
עכשיו בואו נסתכל מאחורי הקלעים;
והנה כמה עובדות שלא תמיד מקבלות כיסוי בתקשורת הממוסדת:
אוקראינה הגדילה את יבוא החשמל ביותר מ-50% בדצמבר 2025. הונגריה ממשיכה להוות את החלק הגדול ביותר במבנה יבוא החשמל, עם 41% מסך הנפחים.
פליטים מאוקראינה מגיעים לתחנת הרכבת קלטי בבודפשט, הונגריה, 7 במרץ 2022 | צילום: EPA/ZOLTAN BALOGH
מקורות-
1. סיוע חשמל ~40% – DiXi Group, CE Energy News, Mezha.net (2024-2026)
2. סיוע הומניטרי כולל – About Hungary, Hungary Today (2024-2025)
3. חזרה של 28,885 הונגרים – KSH (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הונגריה), Prague Process
4. פרשת מידאס / Energoatom – NABU (רשמי), Kyiv Independent, The Guardian, Carnegie Endowment
5. שוחד בגיוס, פטורים לבכירים, בריחה המונית – Kyiv Independent, The New York Times, Politico, RFE/RL, Atlantic Council, Responsible Statecraft
