חזרה לרשימת מאמרים
פורסם על ידי: שירן רז קטגוריה גיאו - פוליטיקה - אקטואליה, מאמרי דעה- דרך המחשבה תגובות: 0 תאריך פרסום:12/04/2026

הונגריה – מאבק על ריבונות | מתעדכן

12.04.2026

מהפך בהונגריה – אחרי 16 שנות שלטון רצופות, ויקטור אורבן הפסיד בבחירות ופטר מדיאר ומפלגת “טיסה” הם המנצחים הגדולים של הלילה.
מדיאר הוא לא איש שמאל. הוא צמח בתוך המערכת של פידס, שמרן-ימין, ולא בא להוביל מהפכה ליברלית או פרוגרסיבית.

הוא יצא נגד אורבן – טען שיש שחיתות, ריכוז כוח והזנחת השירותים הציבוריים.

המצע שלו הוא ימין שמתמקד בשלטון חוק ופיוס עם האיחוד האירופי כדי לשחרר תקציבים תקועים. בין אם אורבן היה דיקטטור או לא – זו סוגיה שכל אחד פותח את הספקטרום לפי תפיסת עולמו. אז נניח לשאלה הזו ובואו נעבור לאחד ״הנושאים הקריטיים״ שהונגריה תצטרך להתמודד ולא משנה מי זכה בבחירות ומי מכהן.

אז ככה…

לפי דיווח ב-Népszava, מדיאר כבר הצהיר: “ניאלץ לשבת לשולחן המשא ומתן עם נשיא רוסיה. המיקום הגאוגרפי לא ישתנה והתלות האנרגטית תישאר לזמן מה. ננהל משא ומתן, אך לא נהפוך לחברים”.
הוא מבין שאם הוא ייפול למלכודת של האיחוד מלפני הפלישה לאוקראינה – ובהנחה שמיצרי הורמוז נסגרים – הונגריה עלולה לחוות משבר אנרגיה חמור.

התשתית המשותפת היא צינור “דרוז’בה” (Druzba – “ידידות”). הונגריה נסמכת באופן קריטי על נפט רוסי שמגיע דרך הצינור הזה, שעובר בשטח אוקראינה. הצינור ספג פגיעות קשות במלחמה, והונגריה כבר האשימה את קייב ב”מצור נפט” בגלל חוסר נכונות לתקן קטעים פגועים. הונגריה היא אחת המדינות הבודדות באיחוד שקיבלו פטור מהחרם על נפט רוסי בגלל התלות הזו. מדיאר אולי רוצה קירבה לנאט”ו, אבל הוא לא יכול לכבות את החימום בבתים של הבוחרים שלו.
בעיית האנרגיה של הונגריה היא חבל תלייה גיאופוליטי שכל מנהיג בבודפשט – כולל מדיאר – חייב לחיות איתו. זה לא עניין של אידיאולוגיה, זה עניין של פיזיקה ותשתית.
הונגריה היא מדינה כלואה (landlocked). אין לה נמלים, מה שאומר שהיא לא יכולה פשוט להביא מכליות גז נוזלי (LNG) מארה”ב או מקטאר כמו גרמניה או איטליה. היא תלויה בצינורות שעוברים דרך מדינות אחרות. כל טיפת נפט או גז חייבת לעבור דרך אוקראינה ממזרח או דרך קרואטיה ואוסטריה ממערב. התשתית הקיימת מתוכננת ב-80% למזרח – אי אפשר להפוך כיוון של צינורות ענק ביום אחד.

צינור הנפט דרוז’בה הוא עורק החיים של בתי הזיקוק בהונגריה של חברת MOL. בתי הזיקוק האלה נבנו ספציפית עבור סוג הנפט רוסי (Urals). כדי לעבור לנפט אחר, נניח מהמפרץ או מהים הצפוני, צריך להשקיע מאות מיליוני דולרים ולעצור את העבודה לשנים כדי לכייל מחדש את המכונות. הצינור עובר בתוך אוקראינה. קייב מבינה שהצינור הזה הוא הקלף היחיד שלה מול מדיאר. בכל רגע שבו הונגריה לא תתנהג יפה, אוקראינה יכולה לדווח על תקלה טכנית או פגיעה רוסית בצינור ולעצור את ההזרמה.

אי אפשר לדבר על אנרגיה בהונגריה בלי הכור הגרעיני פקש (Paks), שמספק כמעט מחצית מצריכת החשמל במדינה. הכור נבנה בטכנולוגיה רוסית, והפרויקט להרחבתו (Paks II) ממומן ומתוכנן על ידי רוסאטום הרוסית. אם מדיאר מבטל את החוזה עם הרוסים כדי להתקרב למערב, הוא נשאר בלי חשמל ובלי יכולת לסיים את הפרויקט, כי אף חברה מערבית לא יכולה פשוט להיכנס לתוך תוכניות רוסיות קיימות ולסיים אותן.

כאן נכנס הניתוח וההקשר למיצרי הורמוז: אם מדיאר ינסה להיגמל מהרוסים, הוא יצטרך לייבא נפט וגז דרך נמל אדריאטי בקרואטיה. אבל משם מגיע נפט מהמזרח התיכון. אם מיצרי הורמוז נסגרים בגלל עימות עם איראן, מחיר הנפט החלופי יזנק לרמות שהכלכלה ההונגרית לא יכולה לשאת. מדיאר ימצא את עצמו במצב שבו הוא ויתר על גז רוסי זול, גם אם הוא מלוכלך פוליטית, לטובת נפט מערבי שלא מגיע או שעולה פי חמישה.

האמירה של מדיאר שהוא ייאלץ לנהל משא ומתן עם פוטין היא הודאה במציאות. הוא מבין שהאיחוד האירופי יכול להבטיח לו ערכים ודמוקרטיה, אבל הוא לא יכול להזרים לו נפט במקום הצינורות הקיימים.

ראוי לציין כי בעוד האילוצים הפיזיקליים והגיאוגרפיים אמיתיים וחמורים, הם אינם מוחלטים. הונגריה בחרה להעמיק את התלות בנפט רוסי מאז 2022, למרות אפשרויות טכניות קיימות דרך הצינור האדריאטי מקרואטיה – שיש לו קיבולת מספיקה (לפי בדיקות ומקורות קרואטיים) לייבא נפט מנורווגיה, סעודיה או לוב. הבעיה העיקרית היא עלות גבוהה יותר, דמי מעבר וצורך בהשקעות משמעותיות בבתי הזיקוק של MOL, שנבנו בעיקר לנפט Urals. גם הרחבת Paks II קשורה עמוק לרוסאטום, אך שינוי הדרגתי אינו בלתי אפשרי. בסופו של דבר, כל מנהיג הונגרי -כולל מדיאר – עומד בפני בחירה: לשלם מחיר כלכלי קצר טווח תמורת עצמאות גיאופוליטית גדולה יותר, או להמשיך לרקוד על שתי החתונות כדי לשמור על חימום זול בבתים.

ההקשר הישראלי

בניגוד למדינות מערב אירופה – שבהן עלתה באופן דרמטי האנטישמיות אחרי 7 באוקטובר 2023, בין היתר בגלל מדיניות ההגירה הפתוחה – הונגריה של אורבן בלטה כמעוז פרו-ישראלי באיחוד.
היא אימצה את הגדרת IHRA לאנטישמיות, הצהירה על “אפס סובלנות” כלפיה, ואף אסרה הופעות של אמנים שתמכו בחמאס ובחיזבאללה. בבניין האו”ם היא הצביעה באופן עקבי נגד רוב ההחלטות האנטי-ישראליות, וב-2019 הייתה המדינה האירופית הראשונה שפתחה משרד דיפלומטי-מסחרי בירושלים (צעד שנתפס כאתגר ישיר לקונצנזוס האירופי).
גוש וישגראד כולו שימש כ”גשר” בין ישראל לאירופה השמרנית: פסגות משותפות, שיתוף פעולה ביטחוני-טכנולוגי והתנגדות משותפת ל-BDS וללחצים האנטי-ישראליים מבריסל.
גם אחרי הניצחון של פטר מדיאר באפריל 2026, ההערכות שלא צפויה מהפכה ביחסים הבילטרליים – מדיאר לא הביע עמדות אנטי-ישראליות, והקשרים הכלכליים והביטחוניים צפויים להישאר יציבים. אך אי אפשר להתעלם שיהיו כנראה שינויים בסגנון- פחות “וטו אוטומטי” במוסדות האיחוד.

בקיצור, המהלך הזה לא רק קובע את מחיר החימום בבודפשט, הוא משנה את המפה של מרכז אירופה – מהבידוד המוחלט של סרביה ועד היכולת של גוש ‘וישגראד’ להתאחד מחדש כמשקולת שמרנית מול בריסל, הפעם בלי הכתם של פוטין שתקע מקלות בגלגלים מול פולין וצ’כיה.

לראש הממשלה החדש, יהיו עוד התמודדויות לא פשוטות מעבר לאנרגיה, והוא יצטרך לתמרן בין הזרועות של האיחוד האירופאי, שידוע בנטייה להציף מהגרים בתוך המדינות שלהם, ולהיות פחות אוהדים לישראל.

כדי להבין איך הגענו למהפך הזה ה 12.04.2026? 

צריך לחזור שלושה חודשים אחורה, לינואר 2026, לרגע שבו אורבן הרגיש בלתי מנוצח בדאבוס! 

23.01.2026

אחרי ששוב מתפרסמות כותרות קשות נגד ויקטור אורבן והונגריה, בעוד וולודימיר זלנסקי מקבל תמיכה נרחבת במערב. למה כל הביקורת מופנית דווקא להונגריה? האם זה בגלל שהיא מעזה להתעקש על האינטרסים של העם שלה ולומר דברים לא פופולריים? או שהקרבה המוגזמת לפוטין, מרחיקה את המערב מהונגריה? ומה התקשורת הממסדית מסתירה מאיתנו תוך כדי שהיא מאשימה את הונגריה בדיקטטורה ושחיתות.

רקע קצר שנבין מה קורה, לפני שנצלול למידע המעניין

מדאבוס 2026 (19–23 בינואר, תחת הכותרת “A Spirit of Dialogue”) יצאו כמה אירועים דרמטיים שמדגישים את המתחים הגיאופוליטיים הנוכחיים – ובמרכזם ויקטור אורבן. לראשונה זה 26 שנה חזר ראש ממשלת הונגריה לפורום, והפעם כדי להצטרף לקבוצה הקטנה סביב דונלד טראמפ. הוא היה אחד החותמים הבולטים על “Board of Peace” – יוזמה חדשה של טראמפ שמתחילה בשיקום עזה (אחרי ההסכם מ-2025) אך נראית כפלטפורמה רחבה יותר לפתרון סכסוכים גלובליים, בסגנון “peace through strength”. אורבן, שהוצג על ידי טראמפ כ-“tough guy”, כתב: “הונגריה צריכה שלום כדי להמשיך לצמוח ולהתפתח” – והוא אחד משניים בלבד מהאיחוד האירופי (יחד עם בולגריה) שהצטרפו, לצד מדינות כמו ארגנטינה, איחוד האמירויות, פקיסטן, אזרבייג’ן ועוד.

 

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן (משמאל) ונשיא ארה”ב דונלד טראמפ במפגש השלום- חותמים בדאבוס! Photo by Fabrice COFFRINI / AFP

הציוץ הכועס של אורבן, על זלנסקי

 

ב-22 בינואר פרץ עימות חריף עם וולודימיר זלנסקי (ועל זה אכתוב הפעם)- בנאומו בדאבוס תקף זלנסקי את הונגריה כ-“Little Moscow” – רמז ישיר לקרבה של אורבן לרוסיה – או לסוג של סוס טרויאני – ואמר שאי אפשר לדבר על אחדות אירופית תוך שיתוף פעולה עם מדינה שמנהלת מלחמה באוקראינה. אורבן הגיב בזעם ברשתות: “זלנסקי חצה את הגבול”, האשים אותו בהתערבות בבחירות ההונגריות הקרבות, והכריז על עצומה לאומית נגד “בריסל” – כולל סירוב להגדיל סיוע לאוקראינה. זה ממשיך את קו אורבן: וטו על סיוע צבאי, חסימת הצטרפות אוקראינה לאיחוד, והתמקדות בריבונות לאומית ובאינטרסים של העם ההונגרי – גם במחיר עימות עם הממסד האירופי.

האירועים האלה חושפים את הקרע העמוק: בין “שלום” בסגנון כוחני-פרגמטי (טראמפ-אורבן) לבין דרישת אחדות אירופית ותמיכה בלתי מתפשרת באוקראינה (זלנסקי והמערב).

זלנסקי תוקף את אורבן בדאבוס: “שהונגריה היא מוסקבה הקטנה”

עכשיו בואו נסתכל מאחורי הקלעים;

אחרי ששוב מתפרסמות כותרות קשות נגד ויקטור אורבן והונגריה, בעוד וולודימיר זלנסקי מקבל תמיכה נרחבת במערב. למה כל הביקורת מופנית דווקא להונגריה? האם זה בגלל שהיא מעזה להתעקש על האינטרסים של העם שלה ולומר דברים לא פופולריים? או שאורבן מגזים בקירבה לקראמלין?
קודם כל, צריך להכיר בעובדה: האיחוד האירופי אכן הצליח למנוע מלחמות גדולות באירופה מאז מלחמת העולם השנייה – וזה הישג עצום. אבל המלחמה באוקראינה חשפה גם את החולשות: מנגנון מסורבל, תלות באנרגיה חיצונית, ומחלוקות פנימיות עמוקות. מי שמתנגד לקו הרשמי – כמו אורבן – נתפס כ”מפריע”, והביקורת עליו חריפה במיוחד.  האם ראש ממשלה אחר, יצליח לייצר ריבונות לעם שלו, אם וכאשר ייתן אור ירוק לשלוחות העמוקות והמסועפות של האיחוד האירופאי? ימים יגידו.
רבים מזכירים את הפלישה הסובייטית להונגריה ב-1956 כדי להאשים את אורבן ב”שכחה” או ב”קירבה לרוסיה”. אבל המציאות מורכבת יותר: אורבן לא שוכח את העבר, אלא פשוט לא מוכן להחליף תכתיבים ממוסקבה בתכתיבים מבריסל. הוא דוגל בריבונות לאומית ובחופש לקבל החלטות שמתאימות להונגרים – גם אם זה לא מתיישב עם הקונצנזוס האירופי. מה שיעלה לו במחיר – אובדן “הכיסא”, אי שם בעתיד שך 13.04.2026

והנה כמה עובדות שלא תמיד מקבלות כיסוי בתקשורת הממוסדת:

סיוע מעשי לאוקראינה: למרות ההתנגדות למשלוחי נשק (שלדעתו מאריכים את הסבל), הונגריה מספקת סיוע הומניטרי משמעותי. היא אחראית לכ-40% מייבוא החשמל של אוקראינה (הנתח הגדול ביותר מבין המדינות השכנות), מספקת דלק, מזון ומחסה. מאות אלפי פליטים אוקראינים קיבלו הגנה בהונגריה מאז תחילת המלחמה. זה סיוע ישיר לאנשים – בלי להסתכן בכלכלה ההונגרית.

אוקראינה הגדילה את יבוא החשמל ביותר מ-50% בדצמבר 2025. הונגריה ממשיכה להוות את החלק הגדול ביותר במבנה יבוא החשמל, עם 41% מסך הנפחים.

 

שמירה על הבית: בהונגריה יש יציבות יחסית, פשיעה נמוכה בהשוואה למערב (למרות עליות קלות אחרונות), והמדינה שומרת על זהות לאומית חזקה. רבים מההונגרים שחיו בלונדון, ברלין או וינה חוזרים הביתה – מספר החוזרים הגיע לכ-28,885 ב-2024 (פי 20 יותר מ-2010). הם מדברים על תחושת ביטחון, סדר וגאווה לאומית – בניגוד לתחושת הכאוס שחלקם חווים במערב.

פליטים מאוקראינה מגיעים לתחנת הרכבת קלטי בבודפשט, הונגריה, 7 במרץ 2022 | צילום: EPA/ZOLTAN BALOGH

 

מצד שני, אוקראינה מתמודדת עם אתגרים קשים: לא רק המלחמה עצמה, אלא גם בעיות פנימיות כמו שחיתות כרונית. פרשת “מידאס” חשפה רשת שמעלה כ-100 מיליון דולר מתאגיד הגרעין Energoatom דרך שוחד והונאות – כולל קשרים למקורבים לזלנסקי (כמו טימור מינדיץ’, שברח מהמדינה). שרים בכירים פוטרו, והחקירה גרמה לזעזועים פנימיים ובינלאומיים.
זלנסקי תומך בחקירה והדגיש מאבק בשחיתות, אבל פרשות כאלה – במיוחד בזמן מלחמה – מעוררות ספקות לגבי יעילות השימוש בכספי סיוע. מה עוד קורה מאוחרי הקלעים, ולא הגיע לתקשורת – כניראה שלעולם לא נדע.
בנוסף, יש בעיות בגיוס: גברים רבים בורחים מהגיוס, יש סירונים נוראיים ברשת, איך עורבים לצעירים ליד הבית או בשכונה שלהם וגוררים אותם בכוח לתוך המכונית, תוך צרחות שבר – שלא עוזרים להם- הם נשלחים לחזית או משלמים שוחד (עד 10,000-12,000 דולר) לקבלת פטורים רפואיים מזויפים או הסרה מרשימות, בזמן שאצלנו גם המפקדים הבכירים ביותר ושלחים את הילדים שלהם לחזית וחלקם גם נהרגים- באוקראינה המצב שונה- העם רואה איך “האצולה” – מקורבים ובכירים בממשלה – קונים חופש לעצמם ולבניהם, בעוד שאזרחים רגילים נגררים בכוח לשירות. בקיצור- הדרג והזרג ברור.
זלנסקי פיטר ראשי מרכזי גיוס ופתח חקירות (מעל 120 חשודים ב-2024), אבל זה פוגע במורל וביכולת להתגייס.
אורבן כנראה לא “סוכן רוסי”, והוא כנראה, גם לא נגד אוקראינה כעם. הוא פשוט מחזיק בתפיסה: “אני בעד שלום, כי אני רואה את המחיר הכבד של המשך המלחמה”. הונגריה מספקת עזרה הומניטרית לשכנה – אבל לא מוכנה להצטרף למדיניות שמסכנת את הכלכלה שלה או להזרים כספים ללא פיקוח מספיק. משהו בסגנון- מוכן לתת לכם חכה ותלמדו להסתדר ולא אתן לכם דגים- מה שגם בסוף יגרור את הונגריה לתוך הקלחת הלוהטת.
לגבי הדמוקרטיה: אורבן נבחר שוב ושוב ברוב גדול (54% ב-2022), כי הוא מיישם מדיניות שרוב ההונגרים תומכים בה – חומה נגד הגירה לא חוקית, הגנה על ריבונות, התנגדות להשפעות חיצוניות (כמו קרנות סורוס!! יאפ- הוא בחוץ). מבקרים רואים בזה “דמוקרטיה לא ליברלית” (שליטה בתקשורת, שינויים בחוקה), ויש כאן ביקורת לגיטימית. אבל מבחינת רבים בהונגריה – זה פשוט מנהיג שפועל בשבילם, ולא בשביל אג’נדות זרות. ושוב – 3 חודשים לאחר מכן,  – העם ההונגרי אומנם לא בחר בו, אבל האזרחים ההונגרים- לא שינו אידאולוגיה או ערכים – העם ההונגרי נשאר ימין, לאומי, מסורתי.
לסיכום:
הונגריה לא מושלמת – יש בה בעיות דמוקרטיה ויחסים מורכבים עם רוסיה – כמו שהאיחוד תופס את זה. אבל הספקנות שלה כלפי סיוע אינסופי בלי שקיפות מלאה מבוססת על מציאות: פרשות שחיתות כמו ב-Energoatom ובגיוס מראות כמה קל שכספים “ייעלמו” במקום להגיע לאזרחים. מדינות כמו הונגריה שומרות מרחק כי הן לא רוצות להיות חלק ממערכת שבה חלק מהסיוע עלול להתבזבז. בסופו של דבר, כולם – כולל אוקראינה – זקוקים לעזרה הדדית.
אך הסיפור הגדול פה הוא ברית “וישגראד”. הונגריה, פולין וצ’כיה הן המשקולת השמרנית של אירופה. כשהן מאוחדות, יש לישראל גוש חוסם בתוך האיחוד האירופי – כזה שלא קונה כל בקשה או טענה פרוגרסיבית שיוצאת מבריסל. אורבן תקע את זה עם פוטין, ומדיאר ש 3 חודשים לאחר מכן, זכה בבחירות- עשוי לשחרר את הפלונטר הזה. בשורה התחתונה: ככל שהגוש הזה יותר מתואם ופחות “מוקצה” בגלל קשרים לקרמלין, הכוח של ישראל באירופה עולה.

מקורות-

1. סיוע חשמל ~40% – DiXi Group, CE Energy News, Mezha.net (2024-2026)

2. סיוע הומניטרי כולל – About Hungary, Hungary Today (2024-2025)

3. חזרה של 28,885 הונגרים – KSH (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הונגריה), Prague Process

4. פרשת מידאס / Energoatom – NABU (רשמי), Kyiv Independent, The Guardian, Carnegie Endowment

5. שוחד בגיוס, פטורים לבכירים, בריחה המונית – Kyiv Independent, The New York Times, Politico, RFE/RL, Atlantic Council, Responsible Statecraft

חזרה לרשימת מאמרים
חנות