הגלובליזציה של המוות בשירות פוטין, או יותר נכון – סחר בעבדים

סרטון אחד שדלף לאחרונה מהחזית באוקראינה מסכם את כל הטרגדיה במשפט אחד. חייל רוסי מצלם יחידה של שכירי חרב אפריקאים שגויסו למלחמה; בסרטון הם נראים שמחים ושרים, ומאחורי גבם, כשהוא חושב שהם לא מבינים, הוא מעיר בבוז ברוסית: “תראו כמה כלים חד-פעמיים (Odnorazovye) יש כאן”.

(את הסירטון – פירסמתי בטלגרם של דרך המחשבה).

הניגודיות הזו ב-20 שניות מספרת סיפור ציני, ולא רק מתוך גזענות; היא חושפת מנגנון משומן ואפל של ניצול אנושי. בשביל להבין את המנגנון הזה, חשוב לזכור שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה נמשכת כבר מ-2022 וגובה מחיר כבד של חיי אדם בשדות הקרב. זה אירוע שדורש פתרון. מי יילחם?

נתחיל מהמובן מאליו – שכירי חרב: אנשים שמוכנים להילחם במודעות מלאה בשביל כופר כסף או טובות אחרות. ופה זה הזמן להזכיר את כוח וגנר. תחת יבגני פריגוז’ין, וגנר הפך לשם נרדף לאכזריות ולגיוס אסירים מהכלא הרוסי תמורת חנינה. אבל אחרי חיסול פריגוז’ין, רוסיה לא סגרה את הבסטה- היא פשוט הלאימה אותה.

מה היא עשתה? היא פירקה את וגנר למודולים שנשלטים ישירות על ידי משרד ההגנה: ה-Africa Corps ויחידות אבטחה “פרטיות” חדשות. זהו צעד אסטרטגי של הלבנה: רוסיה טוענת שאלו לא שכירי חרב של מיליציה פרטית, יענו “חיילים בחוזה חוקי”. בפועל, זוהי אלימות משפטית במיטבה, כי מגייסים צעירים דרך ויזות לימודים או עבודה, מחתימים אותם על חוזים ברוסית ללא תרגום, מחרימים דרכונים ומאיימים בגירוש. המנגנון המוכר מעולם הסחר בנשים עבר הסבה לשדה הקרב. בנוסף, מבטיחים להם “ביטוח בריאות” על חשבון משרד ההגנה – הבטחה שמתבררת כריקה בשטח.

עכשיו בואו נעשה קפיצה לאפריקה – שם העסקה היא של דם וזהב! כוח וגנר (והיום ה-Africa Corps) באפריקה הוא לא רק מקור לכוח אדם, אלא חלק מעסקה משולשת צינית: המשטר המקומי מקבל הגנה ודיכוי של אופוזיציה; רוסיה מקבלת זהב, יהלומים ואורניום; והאוכלוסייה המקומית משלמת בדם. זה לא רק גיוס “מלמטה”, הכוונה ישירות לאזרחים, אלא בחלק מהמדינות המשטר עצמו משתף פעולה, מעלים עין או מסייע בלוגיסטיקה של שליחת צעירים אל הלא-נודע (הכוונה – למות בקרב).

בואו נדבר קצת במספרים; המכונה הרוסית שואבת ייאוש מכל קצה של הגלובוס:

אפריקה: המודיעין האוקראיני טוען כי רוסיה ממשיכה בגיוסים של שכירי חרב ברואנדה, ברונדי, אוגנדה וקונגו. לכל אחד מובטח שכר של 2,200 דולר בחודש (כ-8,000 שקלים) וביטוח בריאות, אבל הם מגיעים לשדה הקרב כבשר תותחים.

סין: סרטוני גיוס בסינית מבטיחים משכורות עתק של 2,500 דולר ובונוסים של 20,000 דולר. לפי הדיווחים הרשמיים, עוד לפני שנתיים – מעל 150 לוחמים סינים כבר נגררו למכונה הזו- היום כניראה- המספר עלה.

נפאל ואפגניסטן: לוחמי “גורקה” מנפאל, הידועים באומץ לבם, ופליטים אפגניסטנים שנותרו ללא בית, מוצאים את עצמם בחזית האוקראינית תמורת הבטחה לאזרחות רוסית.

צפון קוריאה: כאן זה כבר מהלך רשמי – אלפי חיילים שנשלחים כחלק מעסקה אסטרטגית בין משטרים.

קובה: צעירים שהובטחו להם עבודות בנייה מצאו את עצמם נשלחים לקרבות דמים.

אבל רגע! הולד יור הורסס – שנייה… כבר היו לנו שיעורים מההיסטוריה שהראו כי פער כלכלי הוא מלכודת שקופה. הניצול הזה אינו חדש, הוא רק משתכלל. ההיסטוריה מלמדת שכשקיים פער כלכלי עצום, חיי האדם הופכים לשקופים:

מהגרי 1860: במלחמת האזרחים האמריקאית, אירים שברחו מהרעב וירדו מהאוניות בניו יורק “נקנו” מיד בכמה דולרים ונשלחו למות בגטיסברג.

פליטי תש”ח (וזה זכור לי ממש מהשיעורים בבית ספר, אני אפילו עוד יכולה לשמוע את הקול של המורה שלי): “ניצולים שהגיעו מהתופת באירופה, פליטים שזה עתה שרדו, נשלחו מיד אל קו האש”, ללא שפה, ללא הכשרה וכנראה מבוהלים ובטראומה – בלי מושג היכן הם באמת נמצאים.

אבל יש הבדל קריטי: בעבר היה נרטיב של שייכות או עתיד. היום, עבור הלוחם מהודו או מסומליה, אין סיפור ואין עתיד. זו צריכה חד-פעמית של אדם; גוף שנזרק לחזית רק כדי למשוך אש ולחשוף עמדות ירי אוקראיניות. המונח “כלים חד-פעמיים” מהסרטון מסכם את זה בדיוק: זו צריכה של “חומר מתכלה”.

מה אומרים בעולם? פה יש נרטיבים מנוגדים: “דוגובורניאק” מול דוחות האו”ם. הנרטיב הרוסי: מציג את המלחמה כ”ברית של מדוכאים” נגד הקולוניאליזם המערבי. עבורם, זהו גיוס מתנדבים שווה זכויות שזוכים להזדמנות לחיים חדשים ברוסיה. הנרטיב הבינלאומי: דוחות האו”ם וארגוני זכויות אדם (כמו HRW) זועקים על “סחר בבני אדם למטרות לחימה”. הם חושפים את המרמה שבה הופכים עובדים אזרחיים ל”בשר תותחים”. תשאלו מה האו”ם עושה עם זה? ממשיך להלחם בישראל! מה הקשר? אין קשר.

השורה התחתונה: הגלובליזציה של הבשר. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית ששוק עבודה עולמי מוזיל חיי אדם למלחמה של מדינה אחת. אם המודל הזה לא ייעצר, הוא יהפוך לנורמה העולמית החדשה: מדינות עשירות ינהלו את המלחמות – ומדינות עניות יספקו את הגופות.

והכי חשוב להבין – האחריות היא לא רק של רוסיה. הסיפור הזה לא יכול לקרות בריק. הוא מתאפשר בגלל השתיקה של מדינות המוצא, חוסר אכיפה בינלאומית והעלמת עין ממודעות גיוס שמתפרסמות באור יום. אולי בעתיד הרובוטים יחליפו את האנשים בחזית, אבל גם אז – זה לא יסיר מאיתנו את האחריות כאנושות על הדרך שבה בחרנו להפקיר את החלשים ביותר.

שורה תחתונה – מדובר בסחר בבני אדם פר אקסלנס!!

>>כל הסירטונים והתמונות הלא מצונזרות- בטלגרם של דרך המחשבה<<<

@קרדיט תמונה – לוחמי כוח וגנר בעיר רוסטוב ברוסיה (צילום: רויטרס)

–

אני משקיעה המון מחשבה ומאמצים בכל מאמר כדי לתת לכם את התוכן האיכותי ביותר. אם המילים שלי נגעו בכם או הרגשתם שקיבלתם ערך מוסף, יש לכם אפשרות לפרגן ולעזור לי להפיץ את המסר הלאה >> מוזמנים ללחוץ כאן, לבחור איך נוח לכם לפרגן (קפה/פייבוקס/יוטיוב) ולהיות שותפים לדרך ❤️