פורסם על ידי: שירן רז
תגובות: 0
תאריך פרסום:05/01/2026
האם מצרים מתכוננת למתקפה?
לא ביום אחד זה קרה.
ולא הודיעו על כך בתופים ובמחולות.
הסכנה בהתחמשות מצרים אינה נובעת מהצהרות –
אלא ממבנה הכוח.
צבא לא גדל בכ-30% במצב של שלום.
טנקים לא מתרבים ללא יעד מבצעי.
מחסני חירום תת-קרקעיים לא נבנים כדי “להרגיע”.
סביב שנת 2020
משהו במצרים השתנה.
מעבר לשיח המדיני –
התרחש תפנית בבניין הכוח.
מתחת לאדמה
נחפרות מנהרות עמוקות וגדולות מדי בשביל תרגיל.
105 אתרי אחסון של נשק אסטרטגי בסיני –
בניגוד להסכמים שנחתמו מתוך הנחת יסוד
ששלום הוא מצב – המבטל ״כוונה וביצוע״ של מלחמה.
זו השקעה יקרה, מתמשכת ומתוכננת מראש –
מהסוג שמדינות מבצעות רק כשיש להן יעד אסטרטגי.
חשוב גם לשים לב לפריסת הכוח:
עיקר ההתחמשות, התשתיות וההיערכות
ממוקדים בזירה שמול ישראל –
ולא בגבולות אחרים של מצרים.
מעל הקרקע
נבחנת כשירותן של דיוויזיות שריון מתמרנות.
לא כוחות הגנה.
לא סיכול טרור.
אלא יכולת התקפית.
זו אינה נבואה.
אלא בחינה של מבנה כוח, סדרי עדיפויות והקצאת משאבים.
ובמבחן הזה – מצרים נערכת לאפשרות התקפית, לא רק להגנה.
הדברים עולים משיחה שקיימתי עם אלי דקל,
חוקר מודיעין המתמחה בצבא מצרי.
–
לצפייה בפרק המלא ביוטיוב – לחצו מטה-
—
אם אתם מחפשים אמינות בלתי מתפשרת ומחקר מעמיק שלא נמצא במיינסטרים – חפשו את ‘דרך המחשבה’. שם נמצאים הניתוחים המלאים שמטרתם לתת לכם כלים לחשיבה עצמאית. 
הגיבו. שתפו.
