אם חשבתם שעסקת הגז של ישראל גרועה, חכו שתשמעו על קפריסין

ישראל רבים על חלוקת רווחי הגז, על קרן עושר שצומחת לאט, ועל ייצוא מוגבר. אבל בואו תשמעו אירוע ענק חם מהתנור – על קפריסין! שם הדיון הפך

מאיך מרוויחים – ל”איך מחזירים 101 מיליון אירו שהופסדו?”.

וזה לא סיפור תיאורטי.

זה כסף אמיתי, חשמל אמיתי, וחשבונות שאנשים משלמים כל חודש.

זהו סיפור על כישלון ניהולי מחפיר בפרויקט לאומי, שהפך לחור ענק בכיס של כל אזרח קפריסאי.

1. החלום שהפך להבטחה שבורה

המטרה של קפריסין הייתה פשוטה ומהפכנית: להקים טרמינל גז נוזלי (LNG) צף בנמל ואסיליקו. פרויקט זה היה אמור לאפשר מעבר מדלקים מזהמים ויקרים לגז טבעי זול, ובכך להוזיל משמעותית את חשבון החשמל לציבור.

החלום הזה נתמך במענק אירופי חסר תקדים: 101 מיליון אירו שהובטחו על ידי האיחוד האירופי לטובת המטרה הנעלה של הוזלת יוקר המחיה.

אך הדרך להגשמת החזון הפכה עד מהרה לדרמה לאומית.

2. חתימה גרועה: חוזה ה”שערורייה”

ב-2019, הממשל הקודם בקפריסין חתם על חוזה עם קונסורציום בראשות חברת China Petroleum Pipeline Engineering (CPP) לצורך הקמת הטרמינל.

כאן מתחילה הקטסטרופה, שכן הנטען על ידי הממשל הנוכחי והמבקרים הכלכליים הוא:

1. לוחות זמנים בלתי אפשריים: הממשלה חתמה מול האיחוד האירופי על תאריך יעד ברור לקבלת המענק, אך חתמה מול הקבלן הסיני על חוזה שהיה ידוע כבלתי ניתן לביצוע בתוך הזמן הזה.

2. תנאים גרועים: החוזה היה “מזיק במיוחד” מבחינת הלקוח הקפריסאי, ואיפשר לקבלן לדרוש תשלומים משמעותיים למרות שהתקדמות הפרויקט הייתה איטית וכפופה לעיכובים מתמשכים.

3. ניהול כושל: הרשות הממשלתית שאמונה על הפרויקט הואשמה בחוסר מוחלט של מומחיות ופיקוח.

 מחיר ה”עסקה הגרועה באמת”

התוצאה של הכישלון הניהולי הזה היא לא רווח שהלך לטייקונים, אלא הפסד כספי ישיר ונטל על הציבור.

101 מיליון אירו שהופסדו

האיחוד האירופי, לאחר שראה את העיכובים המשתקים וגילה אי-סדרים בהליך המכרז, ביטל את המענק כולו. כיום, האיחוד דורש מקפריסין להחזיר כ-67.2 מיליון אירו שכבר שולמו לה. זהו חור תקציבי מיידי שנופל על משלם המסים.

תביעה של 200 מיליון אירו

הקבלן הסיני, CPP, ניצל את הפרצות בחוזה הלקוי. במקום לסיים את הפרויקט, החברה הגישה תביעת פיצויים נגד קפריסין על סך כ-200 מיליון אירו בטענה שהמדינה הפרה את החוזה.

החשבון הממשי והיומיומי

אבל ההפסד הדרמטי ביותר הוא שהגז עדיין לא הגיע.

קפריסין נותרה תלויה בדלקים יקרים ומזהמים לייצור חשמל, מה שמשמר את חשבונות החשמל הגבוהים לכל אזרח – הפסד מתמשך ובלתי נגמר לכיס של כל משק בית.

המסקנה: לא רווח קטן מדי, אלא כישלון בביצוע

אם כן, הוויכוח בקפריסין הוא לא על האם המדינה מקבלת מספיק תמלוגים (כמו בישראל), אלא על איך המדינה הצליחה להפסיד סכומי עתק על תשתית קריטית, עוד לפני שהתחילה להשתמש בה.

הלקח ברור: כישלון פרויקט לאומי הנגרם על ידי חוזה רע וניהול כושל הוא האסון הכלכלי הגדול ביותר. הוא עולה לאזרחים מיליוני אירו במענקים אבודים, תביעות ענק, והכי חשוב – שומר על יוקר המחיה גבוה למשך שנים.

מה דעתכם? האם זהו הכישלון הגדול ביותר בתחום האנרגיה ששמעתם עליו? שתפו והגיבו!

מקורות וקריאה נוספת:

כל הנתונים והטענות במאמר מבוססים על דיווחים עיתונאיים וניתוחים כלכליים שפורסמו בקפריסין:

• Cyprus Mail: Blame game in full swing over LNG terminal dispute

• Politis: Loss of Eur101 million Vasiliko grant is tangible proof of the natural gas scand

—

אם אתם מחפשים אמינות בלתי מתפשרת ומחקר מעמיק שלא נמצא במיינסטרים, חפשו את ‘דרך המחשבה’. אתם יכולים למצוא את הניתוחים המלאים שלנו בכל אפליקציות הפודקאסטים (ספוטיפיי, אפל פודקאסטס ועוד) וגם בערוץ היוטיוב שלנו. שם מחכים לכם כלים לחשיבה עצמאית.