האם אתם פרפקציוניסטים?

כולנו מכירים מישהו שחייב שהכל יהיה “בדיוק כמו שצריך”. מישהו שמשקיע הרבה מדי זמן, אפילו במשימות הפשוטות ביותר, ולרוב משגעים את עצמם ואת הסובבים אותם תוך כדי.

בין אם מדובר בעבודה, מטלות בית, או במערכות יחסים, לרבים מאיתנו יש תחום בחיים שבו אנחנו פרפקציוניסטים לחלוטין. אמנם הדבר שבו אנו מתמקדים משתפר בזכות הסטנדרטים הגבוהים שלנו, אבל לרוב זה בא על חשבון דברים אחרים. לפעמים, מי שסובל מכך הוא אנחנו.

כאשר הפרפקציוניזם מופיע, לעיתים קרובות, מופיעים איתו גם חבריו הקרובים: דיכאון, חרדה וכעס.

פרפקציוניזם משפיע על הנפש והבריאות:

אנשים שאצלם רמת הפרפקציוניזם גבוהה, בפרט פרפקציוניזם המופנה אל ה”אני” ופרפקציוניזם מוכתב חברתית, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות דכאון, לעומת אנשים שאינם פרפקציוניסטים, במיוחד בתקופות של לחץ (למשל, בבית הספר, בעבודה ובמערכות יחסים) ולאחר שחוו כישלון.

ועוד דבר קטן, פרפקציוניזם עלול להרוג אתכם!

לאחר הערכה בסיסית ואיתור תכונות אישיות המנבאות תמותה, נערך מעקב אחר 450 נחקרים במשך 6 שנים וחצי. בהתאם להשערות, הממצאים המחישו כי הסיכון למוות היה גדול יותר באופן מובהק בקרב אלו שהגיעו לניקוד פרפקציוניזם גבוה, יחסית לאלו שהשיגו ניקוד נמוך בהערכת הבסיס.

אך עם כל זאת – פרפקציוניזם הוא בעיה שניתן לפתור.

מה כל כך רע בלנסות להשתפר?

“ניסיון להשתפר” אינו נחשב לפרפקציוניזם, בדיוק כמו ששתיית כוס בירה אחת אינה נחשבת לאלכוהוליזם. אבל כשאתם שותים כל כך הרבה, עד שהדבר עולה לכם בפיטורין מהעבודה, זו כבר בעיה. וכאשר אתם כל כך מרוכזים בלעשות את הדברים נכון, עד כדי כך שהרבה דברים אחרים מתחילים להשתבש, ובכן, פה קבור הכלב.

זאת, מכיוון שבסופו של דבר, פרפקציוניזם אמיתי אינו “סטנדרטים גבוהים”! אלא הוא כרוך בשליטה – זהו ניסיון להגיע לרמה בלתי אפשרית ובלתי הגיונית של שליטה על העולם שברובו אינו בר שליטה.

פרפקציוניזם וחוסר שליטה: 

לא חשוב כמה אדם ינסה אם זה בעל הכוונות הטובות היותר, והאחראי ביותר, לא ניתן לשלוט בכל היבט בקיום שלנו.  אנחנו פגיעים. יחד עם זאת, למרות האמת הזו, הרחק מהמודעות ישנם אנשים כפייתיים אשר מנסים להתכחש למציאות זו. המאמצים הסמויים אך העקביים שלהם לשלוט בכל דבר בעולם הסובב אותם (ובתוכם) אינם אלא ניסיונות לעשות את הבלתי אפשרי: להבטיח בטחון, מעבר בטוח דרך הסיכונים ואי הוודאויות של החיים. לעיתים, המאמצים הללו מצליחים במשך שנים. האחריות והיסודיות מקנים לכפייתיים הערכה במקום העבודה שלהם…והתגמולים לאחריות, לעקביות, לערנות לפרטים, מודעות לבטיחות ולסדר וארגון הם רבים מאוד. אך עם כל זאת, לביטחון זה ישנו מחיר. אנשים כפייתיים רבים חווים סבל אינסופי משום שעליהם, כביכול, להצליח בהכל – ציווי מיותר שיכול להרוס גם את המהנה שבפעילויות. הם ‘כנועים’ יום-יום תחת משקלו של ספר החוקים הפנימי, רגש החובה, האחריות וההגינות ההולכים וגדלים.

פרפקציוניזם והסביבה:

השקפה פרפקציוניסטית אינה קלה ובוודאי שאינה מהנה, משום שאותו אדם חי בעתיד, וההווה אינו אלא סיטואציה מסוכנת מאוד, שבה כל טעות טומנת בחובה השלכות כבדות בשלב מאוחר יותר. אותם אנשים נמצאים תחת איום תמידי, וכל הזמן בוחנים את התרחיש הגרוע ביותר, תוך ניסיון מתמיד להתחמק מכל סיכוי לטעות או לביקורת.

אלו שרמת הדריכות שלהם כה מרעילה, בדרך כלל מתייחסים אל האחרים (הידועים גם כ”בני תמותה”) על פי אותם הסטנדרטים, ללא כל חמלה או גמישות. הדבר גורם לניכור כלפי אותן ישויות נחותות וגורם להיעדר אמון בהן, כך שאותו אדם לא יוכל להאציל סמכויות או לשתף פעולה באופן מציאותי.

אם כך, מדוע פרפקציוניסטים לא משתנים וזהו?

משום שסטנדרטים גבוהים ועבודה קשה אכן מניבים תוצאות. זהו התעתוע הטמון בבעיה. תכונות כגון יסודיות ואחריות זוכות להערכה, “וורקוהוליזם” הינה אחת ההתמכרויות המקובלות ביותר.

ע”פ מחקר עלה כי, תלמידים בעלי נטיות להשקיע ולשאוף גבוה התקבלו לעבודות, שהשכר ההתחלתי היה גבוה ב-20% מסטודנטים בעלי נטייה נמוכה יותר להשקיע ולכוון גבוה. אף על פי כן, אלו שכיוונו גבוה היו פחות מרוצים מהמשרות שהשיגו וחוו תחושות שליליות יותר תוך כדי תהליך החיפוש.

אבל כאשר אדם מתוגמל כל חייו על יסודיות, פירוט והבאת תוצאות איכותיות זה לא רק הופך להרגל, אלא גם לזהות.

פרפקציוניסט: שואפים להיות תמיד צודקים

אלו שאינם פרפקציוניסטים, אינם צריכים להיות צודקים כל הזמן. הביטחון שלהם אינו תלוי בהיסטוריה ללא רבב, או בכך שהוא נתפס כאדם האידיאלי. להבדיל, כאשר אותו אדם מגשים מטרה מסויימת, או מתגבר על מכשול כזה או אחר, הוא חש כי כל משימה או אינטראקציה כמבחן אשר ישקף את היותו ראוי. ולכן, תמיד יהיה לו חשוב לעשות את הדברים נכון; בין אם זה לדעת את התשובה או לקבל את ההחלטה הנכונה. מבחינתו של הפרפקציוניסט, להיות זה שטועה אינו עניין של מה בכך (זהו איום ממשי על הדימוי העצמי שלו).

פרפקציוניסטים כה רבים לא חושבים שיש להם בעיה. להפך, העולם הוא זה שמלא ברשלנים שגורמים לכל הצער. דווקא התכונות בהם הם הכי גאים הן אלו שבדרך כלל גורמות לבעיות שלהם. ובתחום בו הם בוחרים לעסוק, פרפקציוניסטים בהחלט מגיעים להישגים גדולים.

אם כי, הם תמיד עיוורים למחירים שהם משלמים.