פורסם על ידי: שירן רז
תגובות: 0
תאריך פרסום:07/03/2026
זה האיש ש׳בטעות׳ – הכתיר את חמינאי לראש התמנון! (המסועף והאכזרי!)
תכירו את אכבר האשמי רפסנג’אני, הוא נחשב לאדריכל של הרפובליקה האסלאמית. רק שאת דרכו לפיסגה הוא הכשיל במו ידיו. כמו שאומרים: עשה נאחס לעצמו.
הטרגדיה הפוליטית שלו, הפכה לטרגדיה שלנו ושל מיליונים רבים.
אז מה היה?
ב-1989, עם מותו של ח’ומייני, הוא היה הכוח המניע מאחורי מינויו של עלי חמינאי למנהיג העליון (אותו כולנו מכירים).
רפסנג’אני העיד בפני מועצת המומחים כי ח’ומייני ראה בחמינאי יורש ראוי – עדות שהייתה קריטית להכתרה, שכן חמינאי לא החזיק בדרגה דתית גבוהה מספיק ולא נחשב לעילוי בתחומו. חמינאי בצעירותו – אפילו נכשל בחלק מהמבחנים והמסלולים האקדמיים-דתיים שעבר.
מה שמפתיע הוא – שעד רגע ההכתרה חמינאי נחשב ל״פקיד״ טוב וממושמע, כזה שלא רכש לעצמו אויבים כי לא איים על אף אחד – התאפיין בבינוניות ובחוסר כריזמה.
ולכן, רפסנג’אני פעל מתוך הנחה פוליטית ברורה: שהוא עצמו ייקח את תפקיד הנשיא וינהל את המדינה והכלכלה, בעוד חמינאי יהיה מנהיג עליון נוח וחסר בסיס כוח עצמאי. ובא לציון גואל – טוב אולי זה היה קורה.. אם התוכניות של רפסנג׳אני לא היו משתבשות.
אאוץ. החישוב הזה התברר כטעות אסטרטגית.
היהירות האינטלקטואלית שלו – גרמה לו להאמין שהוא יוכל לשלוט בחמינאי כמו “בובה” לא מוכשרת. אך המציאות הוכיחה הפוך – ׳הבובה׳ עושה טרנספורמציה! וצברה כוח רב.
לנגד עיניו של רפסנג׳אני – חוסר הכישרון של חמינאי – נהפך לכוח חזק מאוד. יענו: קם הגזר והיכה את הגנן.
פה חשוב לחדד:
מכיוון שחמינאי היה בינוני ולא ממש הוכתר בצורה דתית מקובלת – הוא היה חייב לפצות על כך בקיצוניות דתית. ובצורה פרגמטית הוא בנה בסיס כוח חלופי דרך משמרות המהפכה. הוא רתם לטובת חוסר המנהיגות הטבעית שלו – קו נוקשה ואכזרי במיוחד.
תחת חמינאי, איראן עברה מניסיון לפיתוח כלכלי לייצוא מסיבי של טרור למדינות אחרות – ופיתוח מואץ של תוכנית גרעין בתוך איראן – תוך כדי שהיא ׳מהתלת׳ בכל העולם – הוא אף הקים מערך ששלח צעירים ללימודים בסין וברוסיה כדי להכשירם ככוח אדם טכנולוגי לתוכנית האטום.
במקביל, הוא הנהיג מדיניות פנים של דיכוי אלים, עינויים והוצאות להורג פומביים – ובבתי כלא נערכו משפטי ראווה – אחרי שהצליחו לשבור את נפשם וגופם של האסירים והם נאלצו כמתנגדי משטר “לחזור בתשובה” ולהצהיר אמונים למנהיג העליון ולאיסלאם.
בישראל, הממסד הביטחוני התקשה להפנים את השינוי. הקונספט של “איראן הידידותית” מתקופת השאה שרד זמן רב מדי, עד שהפיגועים בארגנטינה בשנות ה-90 הבהירו שהמשטר של חמינאי הפך לאויב פעיל ורצחני.
ואיזה קטע הזוי הזוי – רק לפני שנתיים – לא ידעו בישראל איך היא תצליח לעצור את הפרוקסי של איראן מכל כך הרבה מקומות: סוריה, לבנון, תימן ועיראק.. ועוד
רק לפני שנתיים התמנון הזה היה נראה חזק ואכזרי, כזה שנבנה בתכנון, בקפידה, עם אורך רוח ואכזריות שלא יודעת גבולות. התמנון היה נראה מפחיד ובלתי מנוצח.
היום אנחנו בשיא של ריסוק המערכות שבנה חמינאי ואותו שלחנו לאלף הרוחות!
ובחזרה לרפסנג’אני – הוא עצמו נדחק לשוליים על ידי המנגנון שהוא עזר להקים. הוא איבד את השפעתו, ילדיו נכלאו, והוא מת ב-2017 בנסיבות שנשארו שנויות במחלוקת.
ואולי אם רק היה קורא את “הנסיך” של מקיאוולי – הוא היה יודע מראש שאם אתה מקדם אדם בינוני – אתה הראשון שהוא יוריד לו את הראש.
אולי.
–
לתוכן חופשי מצנזורה – נתראה בטלגרם.
גאופוליטיקה – היסטוריה – תודעה
