בזמן מלחמה – כאשר חיילים ואזרחים נהרגים – יש מי שבחרו אחרת! סיפור מצמרר.
בזמן מלחמה – כאשר חיילים ואזרחים נהרגים – יש מי שבחרו אחרת! (הסיפור הבא – הוא הלב הפועם והשסוע של ישראל ).
מרץ-אפריל 2002- מבצע “חומת מגן”
היה מבצע רחב היקף של צה”ל ושירות הביטחון הכללי בשטחי יהודה ושומרון, שהתרחש בעקבות רצף פיגועים קטלניים כמעט מדי יום, והכניסה הראשונה.
חיילי צה”ל בשכם במהלך מבצע חומת מגן @ןןיקיפדיה
–
בעקבות שרשרת פיגועי התאבדות רצחניים (ביניהם הפיגוע במלון פארק בנתניה), פתח צה”ל במבצע “חומת מגן”. כוחות צה”ל כיתרו את מתחם המוקטעה ברמאללה, שם שהה יאסר ערפאת- הטרוריסט שהיה שייך לאחים המוסלמים ולאחר מכן יו״ר אש״ף (הארגון לשחרור פלסטין)ונשיא הרשות הפלסטינית הראשון.
ב-31 במרץ 2002, קבוצה של כ-40 פעילים, ביניהם ישראלים ובינלאומיים, הצליחו לחלוף על פני חיילי צה”ל ולהיכנס לתוך המתחם הנצור.
בין הישראלים הבולטים היו:
- אורי אבנרי – חבר כנסת לשעבר וראש תנועת “גוש שלום”
- רחל אבנרי
- אדם קלר – דובר “גוש שלום”
- נטע גולן
הפעילים הצהירו שהם משמשים “מגן אנושי”- הם ישנו במסדרונות המבנה ובחדרים הסמוכים ללשכתו.
ציטוט של אורי אבנרי מהמתחם: “אנחנו כאן כדי למנוע את רציחתו של ערפאת – שרון רוצה לחסל את הפרטנר היחיד לשלום”.
הקבוצה שהתה במקום עד ה-1 במאי 2002, אז הוסר המצור על המבנה המרכזי בעקבות לחץ אמריקאי.
7 במאי 2002: הטבח במועדון ה”שפילד קלאב”
מחבל מתאבד פוצץ את עצמו בתוך מועדון הימורים ומשחקי קלפים בקומה השלישית של מבנה בראשון לציון.
התוצאה- 15 ישראלים נרצחו, 57 נפצעו.
הממשלה התכנסה לישיבת חירום ועלתה שוב הדרישה לגרש את ערפאת או לפעול צבאית בתוך המוקטעה, מכיוון שהתשתיות של הרשות הפלסטינית נתפסו כאחראיות לשילוח המחבלים.
הפיגוע במלון פארק צילום ארכיון: איי-פי
מאי-יוני 2002: ה”נגלה” השנייה והגנה נוספת על ערפאת
מיד לאחר הפיגוע בראשון לציון ובזמן שהקבינט דן בצעדי תגובה נגד ערפאת, חזרו פעילים ישראלים למוקטעה כדי למנוע פעולה צבאית. הפעם הצטרפו או בלטו פעילים נוספים, ביניהם:
• יונתן פולק
• ליעד קנטרוביץ
• נטע גולן – שחזרה פעם נוספת
הפעילים קיימו מסיבות עיתונאים בתוך המתחם לצד ערפאת. הם תועדו כשהם לוחצים את ידו ומחבקים אותו, בזמן שברחובות ישראל עוד נערכו הלוויות לנרצחי ראשון לציון.
אורי אבנרי עם יאסר ערפאת. ביירות, 1982 (צילום: ענת סרגוסטי, באדיבות ארכיון אורי אבנרי הספרייה הלאומית)
אורי אבנרי עם יאסר ערפאת ברמאללה (צילום: AFP)
ציטוט של נטע גולן מאותה תקופה: “הכיבוש הוא הטרור האמיתי – אנחנו נשאר כאן כל עוד יש סכנה לחייו של הנשיא ערפאת”.
היחס לחיילי צה”ל
התנהגות הפעילים כלפי חיילי צה”ל באותם ימים חשפה את הנתק המוחלט בינם לבין הצעירים שנשלחו להגן על המדינה:
עימותים במחסומים- הפעילים תועדו כשהם צועקים על חיילים, מכנים אותם “פושעי מלחמה” ו”רוצחים”. הם השתמשו בדרכונים זרים או בתעודות עיתונאי כדי להשפיל את החיילים שקיבלו פקודה לא לפגוע באזרחים ישראלים.
פרובוקציות- נטע גולן ויונתן פולק התייצבו מול קני הרובים ברמאללה, צילמו הכל, וניסו לגרום לחיילים לאבד את העשתונות. פעילים חסמו בגופם ג’יפים של צה”ל וקראו לנהגים לסרב פקודה.
עדות חייל מילואים מהמצור
״עמדנו שם אחרי שבועות בלי בית, אחרי שאיבדנו חברים בפיגועים. ופתאום מגיעה קבוצה של ישראלים, עם חיוך על הפנים, מחזיקים מגשים של אוכל ופרחים לערפאת. הם הסתכלו עלינו כאילו אנחנו הזוהמה של העולם – בזמן שהם נכנסים ללחוץ יד לאיש ששלח את המטענים שפירקו אותנו. זה היה רגע שבו הרגשתי שהמדינה שלי בגדה בי”.
הברחת מבוקשים? היה חשד כבד שהפעילים ניצלו את חסינותם כדי לעזור למבוקשים פלסטינים להסתתר במתחם או להעביר מידע החוצה. נוכחות הישראלים מנעה פריצה של יחידות מיוחדות למעצר מבוקשים “עם דם על הידיים”.
עמדה משפטית
הוגשו תלונות רבות במשטרה בגין סיוע לאויב בזמן מלחמה וכניסה לשטח צבאי סגור.
עמדת היועץ המשפטי (אליקים רובינשטיין): החליט לסגור את התיקים נגד אבנרי והפעילים האחרים.
התגובה בכנסת- ח”כ אריה אלדד ואחרים תקפו את ההחלטה וכינו אותה “מתן היתר לבגידה”.
וזה לא הסוף..
זמן קצר אחרי שהתבצר במוקטעה ושימש “מגן אנושי” לערפאת בזמן מלחמה, זכה אורי אבנרי בפרס סוקולוב למפעל חיים – הפרס היוקרתי ביותר לעיתונות בישראל.
מי שהעניק לו את הפרס בטקס חגיגי היה ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי.
ואלו הם הגיבורים – שהמערכת הממסדית-תרבותית בישראל בחרה העניק לו את הכבוד הגבוה ביותר.
ערפאת דיבר על ‘שלום האמיצים’ באנגלית בזמן שבערבית הוא הבטיח לעם שלו שזו רק תחנה בדרך לחיסול ישראל. הוא מימן את גדודי חללי אל-אקצא מהתקציב של הרשות, חתם על הצ’קים של המרצחים, ודחה מדינה ב-2000 כי הוא העדיף לראות אוטובוסים מתפוצצים בתל אביב. ב־1988, באלג’יר (התמונה שצירפתי מאותו נאום שלו), המועצה הלאומית הפלסטינית הכריזה: “בשם אלוהים ובשם העם הערבי הפלסטיני – הקמת מדינת פלסטין על אדמת פלסטין, שבירתה ירושלים.” 12 שנים מאוחר יותר, ערפאת דחה הצעה להסכם סוף־סכסוך שהבטיח לעם הפלסטיני מדינה- ופתח זמן קצר אחר כך באינתיפאדה השנייה.
זהו. זה הסיפור.
אני מודה! זה סיפור שלא הכרתי – וכאשר כתבתי אותו הבטן שלי התהפכה.
מה שכן זכור לי מאותה תקופה: אוטובוסים מתפוצצים, אימה ברחובות, והמנהיגים שלנו בערוץ הטלוויזיה קוראים למתים ‘קורבנות שלום’.
אז צריך למות בשקט כי עוד רגע יגיע המרצח עם היונה ועלה הזית? וואלה, זה מה שחשבנו אז.
־1988, באלג’יר – ערפאת נואם במועצה הלאומית הפלסטינית הכריזה: “בשם אלוהים ובשם העם הערבי הפלסטיני – הקמת מדינת פלסטין על אדמת פלסטין, שבירתה ירושלים.”
ביירות, 1982.
הנדסת תודעה לא קורית ביום אחד – זה פרויקט ארוך טווח.
הצילומים האלו (קרדיט: ענת סרגוסטי) מוכיחים שהקשר המעוות הזה התחיל הרבה לפני אוסלו. בזמן שגופות של ישראלים מתבוססות בדם – הם ישבו בסלון, מרוחים על ארכי-טרוריסט.
שימו לב לנינוחות. לחיוכים. לקור המצמרר. כאילו מדובר בשיחה על מתכון לממולאים עם השכן ממול.
בזמן שהם צוחקים ומצטלמים – בחדר לידם הוחזק חטוף שלנו. כן, חטוף ישראלי. הם ידעו. והם המשיכו לשתות קפה.
התמונות האלו הן לא רק זיכרון היסטורי. הן העדות המרשיעה לנרמול האויב שחלחל עמוק לממסד הישראלי – ומתפוצץ לנו בפנים עד היום.
הכתבת שרית ישי נמרחת על הארכי טרוריסט.שימו לב למבטים. זה לא ראיון עיתונאי, אלא נרמול של האויב עוד לפני שאוסלו נולד. (קרדיט צילום-עינת סרגוסטי)
אנחנו רוצים שלום! הנדסת התודעה בשיאה. הכותרות בעיתונים כבר אז מכרו לנו אשליה, בזמן שהמציאות בשטח היתה דם וחטיפות.
“פגישה מרגשת”
רב המרצחים יאסר עארפת עם הכתבת שרית ישי
שבוי טייס שהיה מוחזק בידי אש”ף
–
עדות חיה: לוחם בחומת מגן (2002)
–
עכשיו אחרי שקראתם את העובדות, וראיתם את התמונות מהארכיון. תגידו לי אתם, הנדסו לנו את התודעה או לא?
–
רוצים להעמיק? חפשו “דרך המחשבה” באתר, ראיונות ביוטיוב ובאפליקציות.תמונות סרטונים ועדכונים ללא צנזורה- בטלגרם של המחשבה
אני משקיעה המון מחשבה ומאמצים בכל מאמר כדי לתת לכם את התוכן האיכותי ביותר. אם המילים שלי נגעו בכם או הרגשתם שקיבלתם ערך מוסף, יש לכם אפשרות לפרגן ולעזור לי להפיץ את המסר הלאה >> מוזמנים ללחוץ כאן, לבחור איך נוח לכם לפרגן (קפה/פייבוקס/יוטיוב) ולהיות שותפים לדרך ❤️
