חזרה לרשימת מאמרים
פורסם על ידי: שירן רז קטגוריה אסטרטגיה רגשית תגובות: 0 תאריך פרסום:24/06/2017

איך משפיעה התזונה על המוח שלנו?

אחד הדברים המשמעותיים ששמתי לב, כי אנשים שמבינים את חשיבות התזונה שלהם, המזון שהם מכניסים לפה, לא רק מרגישים טוב בטווח הקצר, אלא גם בטווח הארוך. ולפעמים לוקח שנים של ניסוי וטעייה לדעת מה באמת מתאים לנו. כל גוף בנוי שונה וגם האישיות שלנו המשפיעה על מה נבחר לאכול או לשתות.

כאחת שמאמינה שהמחשבות שלנו משפיעות על כל תחום בחיים שלנו, החלטתי להעלות מאמר בנושא כל כך חשוב, השפעת האוכל על המוח שלנו ועל המחשבות ומצב הרוח.

הרי, יש נזקים שבכלל לא ניראים לעין בשנים ארוכות ואז יש פגיעה בגוף, לכאורה “פתאומית”. תמיד הייתי מדמה את התהליך בצורה ציורית: “בגיל צעיר צריך להזין את התאים בגוף בשביל שיהיו בריאים בשנים מאוחרות יותר ואי אפשר לתקן נזקים חמורים מידיי, הם כמו דמויות קטנות שצריך לטפח ולשמור כל הזמן”.

עובדה מדעית

המוח שלנו מתגמל אותנו על צריכת סוכרים, שומנים ומלח.

מה בכלל מוגדר מזון?

כמעט כל מה שאנחנו בוחרים לאכול ישפיע על המוח, במישרין או בעקיפין. דברים מסויימים שאנו אוכלים ישפיעו עלינו מן הסתם יותר מדברים אחרים. ניתן לצאת מנקודת הנחה שתבלינים, צמחים, איברים מן החי, סמים למיניהם, קפה, תה, ניקוטין שוקולד הם מזונות, ולהגדיר מזון ככל מה שנכנס אל הגוף, בין אם הוא מזין אם לאו. חלוקת המזון לשלוש קטגוריות תעזור להגיע לכדי הבנה טובה יותר של השפעת המזון על המוח.

5 דרכים להפוך את עצמיכם ליותר מושכים

קטגוריה ראשונה

ראשית, המזונות אותם אנו צורכים במינונים גבוהים ולפעמים מופרזים, כגון קפה, סוכר, הרואין, אלכוהול, ניקוטין, מריחואנה, תבלינים מסויימים ומספר צמחים ופטריות פסיכואקטיביים. השפעותיהם מיידיות כמעט ותלויות בכמות המגיעה אל המוח.

באשר לקבוצה זו, השיקול החשוב ביותר הוא שכמות החומר הכימי המצויה באותו מזון תספיק כדי להשפיע על אותו איזור במוח, כך שניתן יהיה לקשר את ההשפעה אל אותו מזון.

רוב הזמן, דבר כזה אינו קורה. לדוגמא, אגוז מוסקט: הוא יופיע במינונים נמוכים במאפים, ורובנו לא נשים לב שהוא מכיל שני כימיקלים, אותם הגוף שלנו ממיר לאקסטזי, הסם הפופלרי.  אילו היינו צורכים פחית שלמה של אגוז מוסקט, הבטן תרגיש בכך, ותגיב בשלשול נוראי, וקרוב לודאי שנסבול מהזיות במשך 48 שעות!

קטגוריה שניה

מופיעים כל אותם מזונות בעלי ההשפעה האיטית על המוח שלנו, הנמשכת מספר ימים עד מספר שבועות. תופעה זו ידועה כ”עומס קודמנים” וכוללת מגוון חומצות אמינו (טריפטופן וליזין הינן דוגמאות טובות). פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה, כגון תפוחי אדמה, ואורז, פול, מינרלים מסויימים (ברזל ומגנזיום בפרט), מוצרים המכילים לציטין (סופגניות, ביצים ועוגות, שוקולד, ו-ויטמינים מסיסים במים. מטרתם היא להטות את תפקודה של מערכת הולכה עצבית מסויימת, על פי הרוב על מנת לשפר את תפקודה במוח.

כך, למשל, בעבר מדענים האמינו כי שתיית כוס חלב חם, או אכילת ארוחה גדולה עשירה בחלבון לפני השינה תרדים אותנו בגלל עומס הטריפטופן שהם מכילים. ההוכחות המחקריות בהווה אינן תומכות בסברה זו, אבל טענה זו מחדדת את הנקודה העיקרית של חלק מהרופאים: עלינו לצרוך כמות מסויימת מכל סוג של מזון/כימיקל, שתהיה נכונה לאיזור הנכון במוח, בכדי שנרגיש בהשפעות כאלה ואחרות.

לרוע המזל, טריפטופן אינו “מצליח” לחצות את המחסום דם-מוח, ולהגיע אל המוח.

אם כן, מה הוכיח המדע לגבי השפעותיהם הקוגניטיביות (שכליות) של אותם מזונות?

על פי הרוב, השפעה זו מתקשרת למה שקורה כאשר אנחנו לא צורכים מהם בכמויות מספיקות.

לדוגמא, מחקרים הוכיחו כי צריכת כמות קטנה מדי של טריפטופן גורמת לדכאון, לכעס ולעצבנות. מייחסים לכימיקל הזה מלחמות רבות ומעשי קניבליזם. כמות קטנה מדי של סוכר או של ויטמינים מסיסים במים (B, C) יגרמו לשינויים בתפקוד המוח, אשר יהיו ברורים לאחר כמה ימים בלי אותם מזונות.

מחברים רבים קופצים למסקנה שצריכת אותם מזונות במינונים גבוהים תביא לשיפור מהיר במצב הרוח או בחשיבה. למרבה הצער, הדבר נכון רק לעיתים נדירות. בדרך כלל, נדרש הרבה יותר זמן כדי שמזונות השייכים לקטגוריה זו ישפיעו על המוח שלנו, יותר מאשר הזמן שנדרש למזונות בקטגוריה הראשונה.

7 סימנים לדעת אם מישהו באמת מחבב אתכם 

קטגוריה שלישית

כוללת את המזונות בעלי ההשפעה האיטית, אשר נמשכת חיים שלמים. אלו הפכו לנושאים פופולריים בעיתונות לאחרונה.

קטגוריה זו כוללת מזונות עשירים בנוגדי חמצון, כגון פירות וירקות בצבעים שונים, דגים ושמן זית, מיצי פירות, צמחים ותרופות נוגדי-דלקת כגון אספירין, סטרואידים מסויימים, קינמון ותבלינים אחרים, ניקוטין, קפאין ושוקולד, ויטמינים מסיסים בשומן, אגוזים, קטניות, בירה ויין אדום.

אלו שאוכלים את המזונות הללו לא מדווחים על שינויים דרמטיים בחשיבה או במצב הרוח (תלוי בכמות שהם צורכים!), אבל בהחלט מפיקים תועלת לאורך חייהם כתוצאה מצריכה קבועה שלהם. באופן כללי, התועלת נובעת מהעובדה שכל אותם מזונות מספקים למוח הגנה מסויימת מפני אחד הדברים הקטלניים אליהם אנו נחשפים מדי יום, קרי, חמצן.

מה קורה בתהליך ההזדקנות?

אנחנו מזדקנים כי אנחנו צורכים חמצן. לפיכך, אנשים שמגיעים לגיל מופלג צורכים מזונות העשירים בנוגדי חמצון, או שאוכלים הרבה פחות. ממחקרים שנערכו לאחרונה משתמע כי ניקוטין וקפאין עשויים למנוע את השפעתו המרעילה של החמצן על המוח, ולכן הם כלולים במאמר זה.

כיצד המזון משפיע על החרדות והרגשות שלנו?

איך משנים את תפקוד המוח?

ניתן להבין כי בהתאם לאופן שבו נבחנת שאלת המזון והמוח, ניתן להפיק רשימה שונה של מזונות, וסיבות שונות לצריכתם. אם ברצונכם לשנות את תפקוד המוח שלכם בהווה, או להאט את הזדקנות המוח, עליכם לצרוך מזונות המעודדים תהליכים כימיים מסויימים.

למען האמת, אף אחד לא חושב על ההבדלים הללו כשהוא אוכל. אנחנו פשוט אוכלים את מה שטעים. למרבה הצער, המוח שלנו מתגמל אותנו בעוצמה על אכילת סוכרים, שומנים ומלח, ומכאן מגיפת המחלות הקשורות להשמנת יתר, אשר הולכת ומתגברת. למזון ישנן השפעות חיוביות וגם השפעות שליליות, כאשר הכל תלוי במה שאנו צורכים, כמה ובזמן הצריכה.

שימו לב, היו מודעים, למדו את התזונה המתאימה לכם. כי לכל שבת יש מוצ”ש.

תיהיו לי בריאים.

שירן

חזרה לרשימת מאמרים
חנות