לתת בלי “פנקסנות” – זו תכונה של מצליחנים

**לתת אקסטרא מייל , זה קטע של מצליחנים **

מי מאיתנו לא הרגיש את התחושה הזו שאנחנו נותנים את הנשמה, את כל מה שיש לנו, מוכנים להתכופף, להתאמץ, לוותר, בעיקר על עצמינו בשביל להשיג מטרה! ובסוף מקבלים טריקה בפנים, וזה לא משנה אם האדם (שזה אנחנו, בעצם) “סובל” מעודף נתינה או רק מרגיש שהוא בעודף נתינה, התחושה של “איזה פראייר אני” מגיעה, והמחשבה שלא רואים ולא מעריכים וכל המאמץ היה לחינם, לא מניח.
אז זהו… שפה הקטע!!! וזה לא פשוט לקבל את ההבנה הזו שהפרצוף כואב מטריקת הדלת בפרצוף, והלב מתכווץ מההלם, וגם קצת עצוב לו, כי בכל זאת… לא השגנו את מה שרצינו.
אומנם, נתינת יתר יכולה לבוא בהסוואה לצרכים אגואיסטים, ואז יוצרת תלות. נתינת יתר גם יכולה לנבוע מחוסר איזון הנובע מאי אהבה עצמית ואז נוצר תיסכול וחוסר תחושת סיפוק תמידית,
אבל !! גם ממקום בריא של “גדולת נפש”
יש אנשים שהם תמיד נמצאים ב”אקסטרא מייל” , הם קודם יתנו, אחר כך יחשבו על התוצאות, אנשים אלו יש בהם סוג של אמונה פנימית מאוד חזקה שבסופו של דבר לתת זה נכון, בלי לחשוב למה וכמה, עצם הנתינה היא בעצמה הגדולה, כל מי שמצליח להרחיב את הגבולות של עצמו מבלי לאבד את עצמו, פותח פתח תמידי להוויה רחבה של קבלה!!
אז אם כבר לתת, תנו בשביל לתת, מבלי לשכוח את עצמכם בדרך, רק קצת.
וזה נכון לכל מצב.
נתינה מחויכת ממעמקי הנשמה 🙂