חזרה לרשימת מאמרים
פורסם על ידי: שירן רז קטגוריה גיאו - פוליטיקה - אקטואליה, מאמרי דעה- דרך המחשבה תגובות: 0 תאריך פרסום:13/03/2026

האם המשטר באיראן ייפול? (ניתוח כרונולוגי)

15.06.2026

אירועי הלילה האחרון הם בית ספר לשיווק פוליטי, הנדסת תודעה ואינטרסים קרים – ככה נראית “עסקת המאה” הגרסה האיראנית-אמריקאית.
מצד אחד, דונלד טראמפ חוגג את יום הולדת 80 עם המשפחה בבית הלבן, ויוצא לתקשורת בהכרזה דרמטית: “הסכם שלום היסטורי, המצור הימי הוסר, מיצר הורמוז פתוח”. הוא כבר רואה את עצמו כמושיע של המזרח התיכון, ומציע לאזור שירותי שמירה של צבא ארצות הברית – תמורת 20% מההכנסות, כמובן. תוך כדי, הוא מוצא זמן לעקוף את ירושלים, לתקוף את נתניהו (“אדם קשה מאוד”) ולנכס לעצמו את הצלת ישראל מהשמדה.
מהצד השני, בטהרן מנהלים את אירוע הכניעה הזה כמו מבצע שיווקי קפדני. הם ישבו עם השעון וחיכו לחצות, רק כדי שלא יגידו שהם נתנו לטראמפ מתנת יום הולדת ב-14 ביוני. סוכנות “פארס” של משמרות המהפכה מיהרה למכור לציבור שאיראן “ויתרה” על התקיפה נגד ישראל מטוב לבה, בשעה שהאמת הפוכה – המשטר פשוט נחנק מהמצור הכלכלי והצבאי והיה חייב אוויר לנשימה.
אבל המלכוד האמיתי מסתתר באותיות הקטנות, והוא התפוצץ כבר הבוקר:
טראמפ מיהר להכריז על ניצחון מוחלט, אבל האיראנים מיד הבהירו – ההסכם לא ייושם בלי נסיגה מלאה ושחרור הכספים המוקפאים.
הם נתנו לו את ״הצעצוע״ שהוא רצה – כותרת בניו יורק טיימס ופוסט חגיגי ביום הולדת 80. עכשיו, מתחת לרדאר, הם מציגים לו חשבונית מטורפת שהופכת את “עסקת המאה” שלו לכניעה מוחלטת לתכתיבים שלהם.
ולגבי העם האירני, שכל כך קיווה שיחלצו אותו ממלתעות המשטר האכזרי – אז המשיח״ כבר לא יבוא, וגם לא יטלפן.

 08.04.2026

הוכרזה הפסקת אש בין איראן לארה”ב – לתקופה של שבועיים.

אם בא לכם רגע לצאת להסתכל על הארוע זה גם באומדן של זמן וגם עומק גיאופליטי, מוזמנים להמשיך איתי כאן.
אז ככה.. תמונת מצב גיאופוליטית-
בואו נחזור רגע לבוקר של ה-7.10 – תנסו להיזכר ברעד הזה בגוף ובפחד הקמאי – התחזיות השחורות אז דיברו על פלישה רב-זירתית מסוריה, מלבנון ואולי אפילו ממצרים – כשחמאס כבר בתוך הבית, ש”שומר חומות” היה רק הפרומו, ומאות טילים בליסטיים מאיראן ותימן שוטפים את המדינה – דיברו על בניינים רבי-קומות שקורסים עם עשרות אלפי הרוגים ביום – רק ממתקפת החיזבאללה.
וכיום, מישהו בדיעבד האמין שנצליח להרים טייסות שלמות לאוויר ולטייל בשמי איראן כאילו זה פה בעיר התחתית! ועוד לחזור בלי פגיעה באף טייס או מטוס – אפילו לאמריקאים היו פגיעות. רק לפני שנתיים וחצי היינו כחולמים לטוס ככה לאיראן. עצם זה שאנחנו בכלל מנהלים דיון על “כמה נזק נגרם לאיראן” ולא על “איך שורדים את הפלישה לגליל”, זה ההישג שאסור לנו להתעלם ממנו.

לפעמים לוקח זמן לשינוי תודעתי.

ונכון יש עוד עבודה לעשות, אבל הווקטור הגדול הוא חשוב בשביל להבין את התמונה הגדולה.
אחת התופעות המשמעותיות שמתרחשות בעולם היא שהשמאל העמוק התקרב הרבה יותר לסוציאליזם ועכשיו גם הימין – הם לא רוצים מלחמות! הם דורשים חיים טובים ושקטים, שלא יפריעו להם עם השלום העולמי שהם חותרים אליו – גם בימין העמוק קיים עיוורון מוחלט להשפעות של האסלאם הפוליטי ושל סין – התוצאה של כל זה שהם בפועל נמצאים במגננה ובמנע!
תוך כדי, האנטישמיות דגרה לה עשרות שנים – זה הרי לא תהליך שצמח היום בבוקר, והוא משלים את הבעבוע נגד ישראל.
אנחנו מבחינתם ״התוקפן האגרסיבי” שמונע מהמערב לחיות חיים של הכלה ושוויון. העדות לכך היא; שלא נתנו לנו יום של חסד אחרי ה-7.10 וכבר שטפו את הרחובות בקריאות של השמדתנו “מהים עד הנהר” – ועוד לפני אפילו שצה”ל החל עם התימרון, צייצו ברשתות וצעקו “רצח עם בעזה”. איך רצח עם אם לא הזזנו חייל אחד?
כי הכל נתפר, כבר 4 עשורים במימון רוסיה וקטאר – הפרופגנדה היעילה נגד הציונים והזכות שלנו לחיות כאן בישראל (הקלטתי פרק מרתק על הנושא עם החוקרת – איזבלה טברובסקי).

מדינות במפרץ התגלו כאקווריום יפה מזכוכית

וההסכם של ארה”ב – שמירה עליהם – קרס! או לפחות הברית הזו התערערה מאוד. נוסיף לכך שאיראן לא ספרה אותם – ושיגרה עליהם 85 אחוז מהטילים שלה – ועל ישראל רק 25 אחוז.
עכשיו יכול לצאת מכאן 2 ווקטורים: או שאיראן תשלוט כהגמוניה אזורית או הפוך – הם יתחילו לדחות אותה וגם ככה הם לא אהבו אותה במיוחד, ייתכן שניראה בקרוב בנייה של קואליציה חזקה נגד איראן.

בפועל, נאט”ו הוכיחה את עצמה כחסרת יעילות לארה”ב!

תוך כדי המלחמה – כאשר איראן סגרה את מיצרי הורמוז ותקעה את תנועת הספינות ושוק האנרגיה החל להשתולל, טראמפ ביקש ממדינות אירופה שזקוקות לגז ולנפט להגיע עם ספינות ולעזור לו – הם סרבו.
כנראה היא תנסה לפרק את השותפות, מתוך הבנה שהברית הזו כובלת לה את הידיים לטובת ביורוקרטיה אירופאית שפוחדת מהצל של עצמה.
והנה פה נקודה חשובה – כל עוד טורקיה בנאט”ו לנו זה טוב כי היא מרוסנת, היא כבולה להסכמים ויש עליה מנופי לחץ, אבל ברגע שהיא בחוץ היא הופכת לשחקן חופשי ומסוכן עוד יותר.
אז אולי שטראמפ לא יפרק את ההסכמים עם נאט”ו רק יוריד את התקציבים והתלות – הצעת יעילות מאיתנו פה בישראל – עצה על חשבון הבית.
לתוך כל זה חייב להבין שאיראן חטפה מכות אנושות בתוך המשטר וגם בתשתיות – ולא בהכרח יהיה אפשר לשקם את המערכת האנושית באותה הצורה.
מבנים אפשר לתקן, פגיעה היררכית ואנושית – לפעמים זה קשה עד בלתי אפשרי.

המתווכחות!

עוד נקודה שכדאי להתייחס אליה – ברגע שפקיסטן וסין נכנסו לתמונה כמתווכות, זה שידר לפרוקסי שלה מסר אחד ברור: המשטר בטהראן לא רגוע ולא חזק.
המעמד של איראן מול הגרורות שלה נסדק ביום שהיא נזקקה לסינים כדי שיצילו אותה מעצמה.
כשחיזבאללה והחמאס או החות’ים רואים את הבוס הגדול מתחנן לחבל הצלה בבייג’ינג, המוטיבציה שלהם להקריב את עצמם עבורו מתערערת. והנה היא הסכימה להפסקת אש כאשר חיזבאללה בחוץ. אולי זה עוד ישתנה.
אך הכאוס הזה מחלחל פנימה.
חיסלנו אנשי משטר וצדנו את אנשי הבַּסִיג’ בשיתוף פעולה עם מליציות מהשטח – זה לא דבר של מה בכך.
יש סיכוי טוב שבפיקוד האיראני מתחיל הפחד וחוסר האמון ההדדי; אנשים חדשים נכנסים לעמדות כוח עם תפיסות שונות ואסטרטגיות אחרות, ובמצב של פרנויה כזו כל אחד חושד בשני.
המלחמה על הכתר בתוך טהראן מייצרת אויבים פנימיים שמאיימים על יציבות המשטר הרבה יותר מהפצצות של חיל האוויר.

התיווך הסיני-פקיסטני

סין ופקיסטן הן אלו שניהלו את המשא ומתן מול ארה”ב. סין הוכיחה שהיא יכולה לכופף את אמריקה דרך מנופים כלכליים, כשהיא משתמשת באיראן ככלי משחק. וזה רגע מסוכן! ואולי רק בגלל זה ניראה את ארה”ב חוזרים ללחימה. ועדיין מוקדם להגדיר את הפסקת האש כסיום המלחמה.
ציר בריקס (BRICS) הופך לאלטרנטיבה שלטונית בעולם שהתחילה בכדי למוטט את ארה”ב ולתת מענה חלופי מול המטבע הרזרבי בעולם.
סין לא רק מתווכת, היא שנים עובדת קשה ובעקביות כמעצבת סדר עולמי שבו המערב נסוג והיא קובעת את הכללים במזרח התיכון ובעולם.
היא גם הפכה את איראן לילד הכאפות שלה בכל הקשור לצריכת האנרגיה – התיישבה עליהם כמו פרזיט בתמורה לכך שהיא עוזרת לה במלחמות הפרוקסי.
למה אני מזכירה את הציר? כי זה המלחמה של טראמפ וכרגע הוא נראה שעצר באמצע – ה”לא טוב” של הסיפור. יהיה חייב להיות המשך.

סין משתמשת ברוסיה כדי לשחוק את המערב

בזמן שטראמפ והעולם עסוקים ב”דילים” ובמחירי הנפט במפרץ, פוטין נושם עמוק וממשיך בשלו. הוא רואה את מערב אירופה – שרועדת מהאיום האטומי ומעצמה – ולא מוצא שם שום גורם שמרתיע אותו או גורם לו להפסיק.
התיאבון שלו אולי לא עוצר באוקראינה; פולין והמדינות הבלטיות הן כבר מזמן בתוך “הפלרטוט הצבאי” שלו, והוא יודע שאף אחד לא באמת יעצור אותו. בפועל, רוסיה הפכה להיות הקבלן המבצעי של סין – השחקן הכי מסוכן שחותר תחת ארה”ב.
סין משתמשת ברוסיה כדי לשחוק את המערב, ובזמן הזה אוקראינה נכתשת והופכת ל”נזק היקפי” בחלוקת המשאבים החדשה בין המעצמות.
המלחמה באוקראינה משרתת בסוף את המטרה הגדולה של סין: להתיש את המערב ולפרק את הסדר הישן.
והעקשנות של שני הצדדים לא לסיים את המלחמה רק גורמת לסין להמשיך את מעלליה בזמן שהמערב רתום אליה, והיא ממשיכה לשלוח זרועות ולהעמיק אחיזה בנתיבי סחר.

ההיבט הכלכלי- שאי אפשר להתעלם ממנו

המערכה הזו חשפה גם את הבלוף הכלכלי של האזור. המכה לקטאר היא לא רק כספית, היא תדמיתית – הם כבר לא “ספק אמין” שאפשר לסמוך עליו שייספקו את הסחורה, אם מלחמה מול איראן פוגעת ישירות בשדות הגז המשותפים, אז הלקוחות בעולם מבינים את הרמז ויתחילו לחפש אלטרנטיבות חדשות ויציבות יותר.
איראן עצמה אולי מנסה לייצר נרטיב של עמידה בלחץ, אבל היא מגיעה למו”מ מעמדת עוצמה כלכלית אפסית כשהמשק שלה מרוסק לגמרי.
ייקח לה שנים לשקם את עצמה, ואף אחד לא מבטיח שלא נוצר כאן “אפקט הפרפר” שיוביל בסוף להתקוממות אמיתית של העם האיראני שפשוט נמאס לו לשלם את המחיר.

העולם קיבל פה שיעור יקר

 מיצרי הורמוז שאמורים להיות נתיב שייט בינלאומי פתוח, הפכו לנתיב עם “פרוטקשן” איראני.

עכשיו, כשגם הספקיות וגם הלקוחות הבינו את גודל הסחיטה, הם יתחילו לחשוב על דרכים יצירתיות לעקוף את המיצרים. בטווח הארוך, זה עלול להנחית את המכה הסופית על הכלכלה האיראנית ולאבד לה את הנכס האסטרטגי האחרון שנשאר לה.
חשוב להבין, איראן לא נרגעת והלהבות שלה ממשיכות לשרוף את כל מי שמצר את צעדיה, רק הפעם בגלוי. היא הוכיחה שההתנהגות הבריונית שלה, לא זורמת טוב למדינות שהיו זקוקות למיצר פתוח.
והנה הגיעה תוך כמה שעות הסנונית הראשונה, אבל וואחד סנונית, בזמן שאיראן עסוקה באיומים, העולם כבר עוקף אותה.
הודו הודיעה היום על הכפלת ההשקעה בזיקוק עצמי בברג’סטאן – מהלך שמשמעותו אחת: חיסול התלות בנתיבי הסחר שנשלטים על ידי טהראן. המיצרים כבר לא קלף מיקוח, הם נכס שמאבד מערכו בכל יום שעובר.

ציוץ של נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו- פחות מיום אחרי הפסקת האש.

מצרים וסוריה במצוקה ומדממות כלכלית

מצרים 8 מיליארד דולר של הון זר כבר ברחו מהשוק המצרי מאז תחילת המלחמה. בקהיר משלמים את “מס הגיאופוליטיקה” במזומן – עלות החוב מזנקת, הלירה בלחץ, והכלכלה המצרית, שגם ככה על הקצה, לא יכולה להרשות לעצמה את האירוע הזה.

 סוריה –  הצרות הגיעו לרחוב. בדמשק ובאזור החוף נהגי משאיות ובעלי בסטות יוצאים להפגין עם הסיסמה: “אנחנו רוצים לאכול, אנחנו רוצים לחיות”. א-שרע מבין שחלום כספי השיקום מהמפרץ התאדה לטובת המלחמה באיראן. כך שהמצב האזורי לא מבשר טובות, והמלחמה רק מחמירה ומרחיקה את שיקום סוריה מכספי מדינות המפרץ.

הקונטרה מהעולם הערבי: “אם זה ניצחון, איך נראית תבוסה?”

העיתונאי ג’מאל סולטאן פירק את זה הכי טוב!

כשתהה איך אפשר לדבר על “ניצחון היסטורי” כשכל הצמרת הדתית והצבאית הושמדה ב-40 יום?

סולטאן מזכיר לאיראנים שחיל האוויר הישראלי “מתגורר” בשמי טהראן ואיספהאן, ושהאיראנים הפכו לצופים מהצד אפילו כשהפילו מל”ט על אדמתם – כוחות אמריקאים נחתו, לקחו את הטייסים ויצאו באין מפריע. עם נזק של 400 מיליארד דולר ותשתיות שרופות, הוא מסכם את זה במשפט אחד: “אפילו לקשקשת (ג’עג’עה) צריך להיות גג של היגיון”.

השורה התחתונה: המשטר בטהראן מנסה לייצר רעש של עוצמה, אבל המציאות בשטח – מהבורסה בקהיר ועד השווקים בדמשק – מראה על פגיעה מערכתית.

עכשיו ישראל חייבת להתפנות ללבנון.

גל התקיפות הנרחב מהבוקר הוא לא רק תגובה – הוא המהלך שקובע אם יהיה לנו צפון. הפעם חייב לייצר חוצץ בשטח מספיק רחב; לא עוד רצועה צרה של כמה קילומטרים, אלא מרחב פיזי שינקה את האיום הישיר.
לבנון היא מדינה חלשה מאוד והממשלה שם היא פיקציה. עם מיליון שיעים שזזו מהדרום, המציאות חייבת להיות שהם נשארים טריטוריאלית רחוק מאיתנו. אי אפשר לבנות על “הבנות” עם צבא לבנון או יוניפי”ל – רק נוכחות וחיץ פיזי יאפשרו ליישובי הצפון לחזור באמת הביתה. אי אפשר ואסור לאבד את קריית שמונה! זו עיר אסטרטגית, סמל של הציונות בצפון, ואם לא ניצור את החוצץ הזה עכשיו, המדינה פשוט מוותרת על הגבולות שלה.

לסיכום, המלחמה באיראן היא לא רק על טהראן, היא המערכה המקדימה מול סין, והיא מלחמה על השליטה הכלכלית העולמית ולכן עוד מוקדם להספיד את המלחמה ונכונים לנו עוד ימים מעניינים.

  28.03.2026

בחוץ מתרחשות תזוזות טקטוניות שדורשות מבט רחב יותר, וזה בזמן שהתקשורת מסקרת כל מיקרו-אירוע ויוצרת מסך עשן סמיך. הבוקר ערוצי הטלגרם של פרו חיזבאללה הפיצו תמונה של מוחמד בן סלמאן וראש ממשלת פקיסטן עם טקסט על “כישלון הברית” ביניהם. לכאורה עוד ידיעה מתוך אינסוף פוש-אפים שקופצים לנו מכל מקום על המסך- אבל מבדיקה הסתבר שהתמונה צולמה בכלל באפריל 2024 והציטוטים שהם הוסיפו על “מזומן תמורת הרתעה שנכשלה” הם חצאי אמיתות, לקחו ציטוט אמיתי מה-Financial Times, הדביקו אותו על תמונה ישנה, והפכו אותו ל”הברית קורסת לגמרי!” – ניסיון ברור לסכסך בין פקיסטן לסעודיה.

אז מה הקטע? למה הניסיון הזה של חיזבאללה ותומכיו – לסכסך בין המדינות (פקיסטן וסעודיה). הסיבה היא שזה מגיע דווקא בזמן שאיראן בלחץ מהאולטימטום של טראמפ, שהציב דד-ליין ל-6 באפריל, רגע לפני פגיעה אנושה בתשתיות החשמל שלהן, והם מנסים לייצר מצג שווא של התפרקות הקואליציה מולה.

בפועל, פקיסטן היא המדינה היחידה באזור שלא תלויה באיראן להגנתה בזכות היותה מעצמה גרעינית ☢️.

הסכם ההגנה האסטרטגי (SMDA) שנחתם בין סעודיה לפקיסטן בספטמבר 2025 מעגן את המציאות שבה הסעודים, שמימנו את פרויקט הגרעין הפקיסטני עוד משנות ה-70, מקבלים “מטרייה גרעינית” בתמורה לסיוע כלכלי מאסיבי (הבהרה חשובה- פקיסטן זקוקה נואשות לכסף הסעודי).

אז בזמן שבאיראן מדברים על בריתות שמתפרקות, מתוך פחד לאבד שליטה ובצדק, כי כאשר מסתכלים על המפה, מבינים את המלכוד האיראני: סעודיה לוחצת עליהם מהמפרץ (מערב-דרום), ופקיסטן סוגרת אותם מהצד השני (מזרח). כשהשתיים האלה משתפות פעולה צבאית וכלכלית, איראן מוצאת את עצמה בתוך “צבת” של מדינות סוניות חזקות שעלולות להיות עם ארה״ב וישראל. וזה בדיוק מה שאיראן מנסה למנוע בכל מחיר – דרך דיסאינפורמציה וסכסוך.

מה גם שהמיקום של פקיסטן קריטי – בגלל הקרבה למצר הורמוז – הצי הפקיסטני יכול להגיע לאזור המצר תוך זמן קצר מאוד ולשבור את ה”פרוטקשן” שאיראן מנסה לגבות שם מספינות. (פרוטקשיין? מי אמר פה פרוטקשיין? אני!)

אז מה הקטע? חבר פרלמנט איראני בכיר הודה שהם גובים “דמי מעבר בטוח” של 2 מיליון דולר מכל ספינה במצר הורמוז, מה שהופך את המצר למכונת מזומנים שמניבה לאיראנים הכנסות נפט של כ-139 מיליון דולר ביום, ובנוסף הם גובים דמי מעבר של 2 מיליון דולר מכל ספינה שעוברת, בזמן ששכנותיהן מושבתות. (כן, ממש עכשיו בזמן האולטימטום של טראמפ).

עכשיו מגיע החלק המעניין שיוצר יותר מכל סדרת דראמה בנטפליקס! קבלו; המתח הזה מתרגם לרווחי ענק בשוק ההון! קחו משהו לשתות. הנה זה בא!

בדיוק 15 דקות לפני שטראמפ צייץ על “שיחות פרודוקטיביות” והשהיית התקיפות, בוצעו טריידים משולבים בשווי חוזים של כ-2 מיליארד דולר. מה?? רגע! הפעילות החריגה כללה הזרמת כ-1.4 מיליארד דולר לחוזי S&P 500 ומכירת חוזי נפט במאות מיליוני דולרים נוספים – המהלך הניב רווחים עצומים בתוך דקות ועורר חשד כבד לשימוש במידע פנים מתוך הבית הלבן.

הבנתם את הארוע? ייתכן שמישהו משחק עם שוק ההון – ע״י הדלפות מתוך הבית הלבן וגורף מיליארדים וגם שומר על מחירי שוק האנרגיה שלא יתפוצצו.

ממשיכים.. במקביל, קטאר הכריזה על “כוח עליון” (Force Majeure) מול לקוחות באירופה ובאסיה לאחר שטילים איראניים פגעו במתחם ראס לפאן ונטרלו 17% מכושר ייצוא הגז העולמי. הנזק שם צפוי לקחת שנים לתיקון, מה שגורר מדינות כמו איטליה, סין ודרום קוריאה למרוץ נואש אחר חלופות אנרגיה בשוק מצטמצם. לא שאני אזיל דמעה – אם הכיסים ההעמוקים של קטאר יתרוקנו עד הדולר האחרון.

לסיכום

(מתוך המאמר של יגאל כרמון מממרי – Middle East Media Research Institute )

כרמון קובע שאיראן היא כבר מעצמה גרעינית – הוא לא מדבר על “פוטנציאל”, אלא על נשק גרעיני טקטי שקיים בשטח ומגובה בטילים לטווח של 4,000 ק”מ. הוא משווה את האידיאולוגיה השיעית לנאציזם לא כהתרסה, אלא כניתוח מבני – משטר שלא יעצור בשום הסכם כלכלי כי היעד שלו הוא דתי-אפוקליפטי (ביאת המהדי).

המטרה היא ארה”ב! ישראל היא רק המכשול בדרך – היעד הסופי של טהראן הוא הכנעת המערב והשמדת “השטן הגדול”.

אין אופציה לעסקה: בניגוד לאשליית ה”ביזנס” של טראמפ, כרמון מבהיר שאי אפשר לקנות אידיאולוגיה כזו בכסף. הפתרון היחיד שהוא מציג הוא הכרעה צבאית טוטאלית וטיהור אידיאולוגי עמוק של ההנהגה הדתית ב-Qom.

בזמן שהאזור כולו מראה איך הם עושים “ביזנס” ופרוטקשן במצר הורמוז, כרמון מזכיר לנו שהכסף הזה הוא רק אמצעי למטרה אחת: השמדה! הוא מפרק את האשליה שמישהו שם יתקפל בגלל סנקציות או אולטימטום של דד-ליין.

חשוב לזכור מי האויב – הוא לא מחפש לשפר עמדות במשא ומתן, אלא עולם בלי מערב.

__________________________________________________________________________

מאמר הרחבה –

איראן היא רק חלק מתוכנית “כיבוש” של ארה”ב וההשפעה על ישראל

__________________________________________________________________________

*הבהרה מושגים*

“ההנהגה ב-Qom” (או קום, בפרסית: قم) מתייחס לעיר הקדושה ביותר באיראן עבור השיעים, והיא המרכז הדתי והרוחני של הרפובליקה האסלאמית.

אם טהראן היא המרכז הפוליטי והביצועי, קום היא “המוח” האידיאולוגי.

מבוסס על הצלבת נתונים ממקורות גלויים ברשת-OSINT, מאמרים של יגאל כרמון-ממרי, פוסטים מקצועיים של ד”ר אייל פינקו ומקורות גלויים נוספים.

_______________________________________________________________________

   23.03.2026

החזית הסינית

טראמפ מבין משהו שהרבה פרשנים מפספסים: המלחמה באיראן היא לא רק על טהראן – היא המערכה המקדימה מול סין.
בפיסקה מטה הרחבתי על משמעות האולטימטום שטראמפ שם לאיראן, ועכשיו ארחיב לחזית הכי חשובה של ארה״ב – סין! 🇨🇳
האינטרסים של ישראל וארה”ב במלחמה הזו חופפים ברובם, אבל לא בכולם.
בעוד שישראל ממוקדת בהסרת איום קיומי מיידי ובפירוק טבעת האש, עבור ארה”ב מדובר בסיפור אחר לגמרי – החזית הסינית.
השעון מתקתק לקראת סיום האולטימטום, ובזמן שהעיניים נשואות לקו המטרה המיידי, לנו הישראלים כדאי להבין את התמונה הגדולה שמתרחשת מעל הראש שלנו.
המאבק באיראן הוא לא “אירוע מקומי” – הוא חלק ממלחמה קרה חדשה שבה איראן היא הזרוע המבצעת של סין ורוסיה במזרח התיכון. כשמפרקים את הזרוע הזו, מחלישים את הראש בבייג’ינג.
מה שנראה לרבים כהסחת דעת אמריקאית במזרח התיכון, הוא בעצם יכולה להסתיים במכה אנושה לאינטרס הסיני. סין בנתה במשך 20 שנה אקו-סיסטם שלם סביב איראן – לא רק נפט, אלא מערכת בנקאות צללים שעוקפת סנקציות, טכנולוגיית ניווט חלופית ל-GPS, ותשתית דיגיטלית. כשאיראן נחלשת צבאית ומבנית, כל ההשקעה האסטרטגית הזו של סין פשוט מתפוררת.

Photo by Maxim Shemetov-Pool/Getty Images

איראן מתפקדת כמעבדה סינית ללוחמה אסימטרית.
מה זה אומר? שסין משתמשת ב”שליחים” שלה כדי לבדוק איך מעצמה כמו ארה”ב מגיבה לאיומים זולים ומציקים. החות’ים בים האדום הם הניסוי המושלם: הם משגרים כטב”מים שעולים 2,000 דולר, ומאלצים את האמריקאים לבזבז טילים מיירטים שעולים מיליוני דולרים.
סין יושבת בצד, רושמת הערות ולומדת: כמה זמן לוקח לארה”ב להגיב? מתי נגמרת לה התחמושת היקרה? איך דעת הקהל במערב מגיבה לשחיקה הזו? זו סימולציה חיה לקראת טייוואן. המבצע הנוכחי, Epic Fury, משנה את המשוואה כי הוא לא רק מגיב לאיום הנקודתי, אלא עלול לפרק את המעבדה עצמה.
זו גם מלכודת אנרגיה.
סין תלויה בנפט מהמפרץ – כ-40% מהצריכה שלה – וספציפית בנפט האיראני שהיא קונה בהנחה משמעותית. ערעור המשטר בטהראן או חסימת נתיבי השיט יכולים לפגוע ישירות בבטן הרכה של הכלכלה הסינית.
הבלוף של “ציר ההתנגדות” נחשף.
למרות הרטוריקה, העולם המוסלמי לא נעמד לצד איראן כשהיא הותקפה על ידי ישראל וארה”ב. לא יפה 😉
המליציות האיראניות החריבו את המדינות השכנות במשך שנים, וזה מערער את הנרטיב הסיני על “דרום גלובלי” מאוחד שמתייצב נגד המערב.
לכן טראמפ יודע שהמלחמה הזו מול איראן היא קריטית – לא רק כדי לעשות סדר במזרח התיכון, אלא כדי לבלום את הדרקון הסיני שמאיים על ההגמוניה האמריקאית.

 20.03.2026

השעון מתקתק לקראת הכרעה עם איראן

דונלד טראמפ הניח הצהרה ברורה!

48 שעות לפתיחה מלאה של מצרי הורמוז, או השמדה (“Obliterate”) של תחנות הכוח האיראניות, החל מהגדולה שבהן.
האיום הזה מכוון ישירות לתפקוד הבסיסי של איראן וזה מהלך הרסני..
תחשבו על מדינה – בלי חשמל ! במקרה כזה- אין בתי חולים, אין שאיבת מים, אין קירור למזון, ובעיקר – אין יכולת להפעיל את תעשיית הנפט והגז שהן הצינור הכלכלי היחיד שלהם.
זה ניסיון ברור למוטט את המדינה מבפנים בלי לשלוח חיילים על הקרקע.
בנתיים הנפט ב – 110 דולר לחבית בגלל החסימה במצר – וטראמפ מבחינתו מסמן שהוא הולך על מהלך דרמטי מאוד.
איראן – לא נסוגה. הם נמצאים ב”אורות” אחרי התקיפה בערד, ומבחינתם הם כבר מדמיינים את הנצחון המיוחל – אל-ג’זירה מריצה בלופים כתבות בעניין ועוזרת לפמפמם את האגו שלהם.
שר החוץ האיראני, עראקצ’י, מנסה לעשות סיבוב על העולם: הוא טוען שהמצר בכלל לא סגור פיזית, אלא שחברות הביטוח פוחדות מ”מלחמת הברירה” של טראמפ. לשיטתו, הביטוח התייקר בגלל האמריקאים, וזו הסיבה שספינות לא עוברות – ולא בגלל איראן. יענו: “אנחנו לא סגרנו, אתם פשוט בלחץ מהמלחמה שאתם יזמתם”.
אבל החלק הכי חשוב זה שהמשטר הוציא איום נגדי!
אם תהיה תקיפה של ארה”ב על תשתיות האנרגיה שלהם – זה יוביל לסגירה הרמטית של מצרי הורמוז, הם אמרו.
והוסיפו שהם ומסמנים מטרות לגיטימיות בכל המזרח התיכון: בסיסים אמריקאיים, חברות אנרגיה, ומתקני התפלת מים של מדינות המפרץ שמארחות כוחות אמריקאיים (משבר מים במדינות המפרץ זה ארוע קיצון), גם ישראל בתפריט האיומים.
בשטח, השעון מראה שהזמן אוזל לכיוון 23 במרץ -23:44 GMT – (הכי מדוייק מבחינת הזמנים)
בינתיים המצר חסום או מוגבל מאוד. למרות שמעל 20 מדינות תומכות עקרונית בפתיחת המצר בכוח – כרגע אין שום פעולה ממשית.
טראמפ יצר כאן בלבול טקטי; מצד אחד הוא מאיים בהשמדה, מצד שני הוא רמז בעבר על “סיום קרוב”.
איראן בונה על הבלבול הזה ועל הלחץ העולמי מהסלמה שתחשיך את האזור ותקפיץ את מחירי הדלק לשיאים דמיוניים.
אנחנו ב-24 השעות הקריטיות. ייתכן שהכותרות של הימים הקרובים, יהיו על מציאות גיאופוליטית חדשה לגמרי.

 19.03.2026

אם מחירי הנפט ישתוללו – טראמפ יאלץ להפסיק את המלחמה. האומנם?!

אז.. הנה מה קורה עם האנרגיה בעולם בגלל המלחמה עם איראן.

רקע חשוב:

בישראל, יש טענות שקטאר היא דו פרצופית – מאחורי הגב של ארה״ב היא ״מתאמת” אסטרטגיה שתועיל לאיראן, ושסגירת יצוא הגז שלה (אחרי התקיפה) בעצם משמשת כלחץ כלכלי על ארה”ב בכדי לסיים את המלחמה מהר. במילים אחרות – מניפולציה של עליית מחירים בשביל להלחיץ את טראמפ.
מה כן חשוב להבין?
קטאר ואיראן חולקות יחד את שדה הגז הגדול בעולם.
החלק של קטאר נקרא “North Dome” והחלק של איראן נקרא “South Pars”.
זה אותו מאגר ענק של גז טבעי מתחת לים, אבל קטאר פיתחה את החלק שלה הרבה יותר – היא הפכה למכונת ייצוא של גז נוזלי (LNG) לכל העולם. התעשרה מאוד!
חיל האוויר של ישראל פגע רק בחלק האיראני של השדה הזה – הנזק נגרם למתקני ייצור ולעיבוד גז באזור South Pars.
בתגובה, איראן תקפה מתקני אנרגיה במדינות מפרץ אחרות:
כולל קטאר! בעיקר את Ras Laffan, המתקן הגדול בעולם לייצוא גז. היו שריפות גדולות ונזקים כבדים למתקני LNG.

בואו נמשיך…

איראן לא מקפחת אף מדינה במפרץ הפרסי – הנה הרשימה;
סעודיה – פגיעות בבתי זיקוק ובמתקנים פטרוכימיים.
איחוד האמירויות – פגיעה בשדות גז ומתקנים נוספים. גם דיווחים על התקפות בכווית ובחריין.
וחלק מהלחץ שאיראן מפעילה -היא גם סגרה כמעט לגמרי את מיצר הורמוז – המעבר הצר בים שדרכו עוברות רוב ספינות הנפט והגז מהמפרץ.
בלי המעבר הזה, קשה מאוד לייצא אנרגיה.

מי נפגע הכי הרבה?

כ-20% מהנפט העולמי וכ-20% מהגז הנוזלי (LNG) עוברים דרך מיצר הורמוז.
רוב התעבורה הזו (כ-80-85%) הולכת לאסיה – בעיקר לסין, הודו, יפן וקוריאה הדרומית.
לכן המדינות האלה נפגעות קשה: מחירי הגז זינקו ב-70%, והן מתקשות לקנות. גם סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות עצמן סובלות מנזקים ישירים למתקנים.
ומה עם אירופה? (טראמפ לוחץ עליהם לאחרונה – להצטרף למאמץ הגדול – להגן על המעבר במיצרי הורמוז).
אירופה מקבלת רק חלק קטן (כ-10%) מהגז והנפט שעוברים דרך מיצר הורמוז. רוב הגז שלה מגיע מארה”ב, נורבגיה ואלג’יריה.
לכן הפגיעה הישירה קטנה יותר – אבל היא בכל זאת מרגישה את זה חזק. מחירי הגז באירופה עלו בכ-45%-50% בגלל שהעולם כולו מתחרה עכשיו על כמויות גז שנותרו, ואסיה קונה יותר. זה משפיע על חשבונות החשמל ועל המחירים בחנויות.

מה הן עושות במקום?

מדינות אסיה חוזרות להשתמש בפחם.
למה? כי הפחם זול יותר, יש להן מלאים גדולים, והוא עוזר לייצר חשמל במהירות. (הם התכוננו מראש לתרחיש כזה).
סין, הודו, יפן וקוריאה כבר הגבירו את השימוש בפחם כדי לא להישאר בלי חשמל.
קטאר (לפחות כלפי חוץ) כעסה על ההתקפה של איראן וגירשה מיד את כל הדיפלומטים, הנספחים הצבאיים והביטחוניים האיראנים מהמדינה, ודרשה להפסיק את ההתקפות. בנוסף הכריזה שהיא לא יכולה לספק גז ללקוחות בגלל “כוח עליון” (כלומר – בגלל המלחמה).
רגע בואו נעצור פה! אולי אנחנו רואים ״בגידה בשידור חי״ קטאר אולי באמת מופתעת ואומרת לעצמה ״הייתכן, שהשותפות בינינו, בנכס הכי גדול שלנו – לא מעניין אתכם, ואתם שורפים לי את הפרנסה של הבית- ולמרות שהיה בינינו הסדר?!״
אם כן, זה הופך את קטאר למדינה שאיבדה את הביטוח שלה- כל מיליארדי הדולרים שהיא קנתה בהם את המערב. תחשבו כמה זה הזוי – אם היא פתאום מבינה שהשכנה שלה היא כבר לא שותפה לעסקים, אלא איום קיומי. וואי וואי. לא נעים בכלל.
בקיצור: המלחמה הפכה את הגז ליקר ומסוכן, סגרה את הדרכים להובלה, גרמה נזקים כבדים למתקנים, והביאה את העולם לחזור לדלק הישן והמלוכלך – הפחם.
אבל זה מצב זמני, כל עוד המלחמה נמשכת –
תרחיש שטראמפ ידע אותו מראש. אין פה הפתעות גדולות.
כניראה שלא יהיה ברירה אלא להשתלט על המסוף הגדול של איראן – חארג׳ – דרכו עוברים כ-90% מייצוא הנפט שלה (בעיקר לסין).ארה”ב כבר תקפה שם מטרות צבאיות, אבל לא את מתקני הייצוא עצמם (כי זה עלול להעלות את הנפט ל-150+ דולר ולגרום נזק עולמי).אם המלחמה תימשך – כן, יש סיכוי גבוה שזה יהיה היעד הבא, כי זה יפגע קשות בהכנסות של איראן.
אבל זה גם סיכון גדול להסלמה- כי איראן תפזר מוקשים בתוך המים – ללא הכרה במיצרי הורמוז – מה שלארהב כרגע אין את האפשרות לפרק אותם. ובכל מקרה זה עלול לקחת הרבה זמן.

לסיכום,

אולי הנקמה המתוקה בקטאר הגיע, דווקא מהכיוון הכי לא צפוי…
ואם זה אומר להוריד את חארג’ ולגמור את הסיפור בשבוע – כניראה שטראמפ יעשה את זה.
בסוף, העולם צריך אנרגיה, ואיראן היא כרגע המכשול היחיד בדרך לזה. ברגע שהיא תצא מהמשוואה (בכוח הזרוע וביד נטויה), המחירים יצנחו חזרה כי השוק שונא אי-ודאות, ואוהב נפט זול.

13.03.2026

האם המשטר באיראן ייפול ומחוז אהוואז בסכנת פיצוץ!

שאלת מיליון הדולר ובכל זאת בואו רגע נצלול לרחובות איראן ונרגיש מה קורה שם.

נבין יחד.
אתחיל בסבר כללי ואעבור למודיעין גלוי, שהוא זהב טהור להבנת אחד המחוזות הקריטיים באיראן – אהוואז!
אתמול בערב נתקלתי בפוסט בלינקדאין של מישהו מאיראן – שפירסם מפה וקרא לשחרר את דרום אזרבייג’ן״׳מאיראן – וואה מה הלך שם.. מעבר לויכוח על היסטוריה, הבעבוע של האנשים היו השתקפות למציאות שמתרחשת ממש עכשיו -תסיסה של הקבוצות האתניות השונות בתוך איראן – שמבקשות לשנות את המציאות לגמרי! חלק דוחפים להתנתק – חלק להתחבר – והבדלנים מול הלאומנים חושפים שיניים ׳ומשנסים׳ מתניים.
איראן במשך 47 שנה הוחזקה על ידי פחד, שהדבק שלו החל להתקלף ברגע שחמינאי חוסל בסוף פברואר.
הבן שלו מוג’תבא המרושע מונה ליורש לפני כמה ימים, אבל בשטח אף אחד לא ממש סופר אותו – הוא נתפס כמינוי חלש של משטר בלחץ.
המטבע האירני – הריאל איבד ארבעים אחוז מהערך שלו תוך שבועיים.
מה שהופך את המצב הכלכלי של כל הורה לפצצה קטלנית-
כשאבא לא יכול לקנות לחם לילדים שלו, הוא מפסיק לפחד מהשוטר בפינה ויוצא להילחם על החיים של משפחתו.
בעקבות המלחמה עם ישראל וארה”ב, הרבה בסיסים של הבסיג’ והמשמרות+ הופצצו, וחלק מהנשק שם זלג החוצה.
(ולא רק משם, והמבין יבין) – במקומות כמו כורדיסטן והמחוזות האזריים יש כבר קבוצות חמושות שמתחילות להשתלט על תחנות משטרה מקומיות.
זה כבר לא רק מפגינים עם שלטים. המחאות של פעם לובשות צורה של מרד חמוש.
חשוב להבין, אנחנו מדברים על תרחיש שבו “חיה פצועה” נדחקת לפינה והיא משתמשת בכל מה שיש לה כדי לא לטבוע.
המספרים שזורמים מהערכות המודיעין ומהשטח נותנים קנה מידה לכוח שמוקדש לשימור הכיסא (יענו שלא ייפול המשטר).
משמרות המהפכה הם “צבא של המשטר” עם קרוב ל-200,000 חיילים שפרוסים בכל המחוזות, ואלו האנשים שיש להם הכי הרבה מה להפסיד – אם המשטר נופל, הם הראשונים לעמוד לדין. סטייל משפטי נירנברג רק בלי החוק וסדר 😉
מתחתיהם פועל הבסיג’, הזרוע האלימה שמורכבת משכנים ואנשים מהשכונה שמקבלים נשק ואלות כדי להכות מפגינים. הם “כוח המשימה” הראשון שפוגש את האזרחים פנים מול פנים.

תמרון כוחות הבסיג’ בטהראן – מתרגלים מוכנות להתמודדות עם מחאות עירוניות

הבסיג’ הוא כוח עממי שפועל ככוח שלטוני תמונה- BBC news

אבל הפחד הכי גדול ברחוב הוא שכירי החרב והכוחות הזרים. וזה חתיכת איום!
בגלל שהמשטר לא תמיד סומך על החייל האיראני הפשוט שיפתח באש על אחותו או אמא שלו, הוא מביא כוחות “חיצוניים” כמו כוח קודס ואלפי לוחמים מחזבאללה ומהמיליציות בעיראק שנמצאים כרגע על אדמת איראן.
אין להם שום חיבור רגשי לאוכלוסייה, הם לא מדברים את השפה והם יודעים שאם המהפכה מצליחה – אין להם מטוס חזרה- יענו הם עם כרטיס לכיוון אחד. מה שמעצים את הקטלניות שלהם.
הם יודעים שיחוסלו ברחובות, ולכן הם נלחמים בברוטליות שאין לה גבול.

חברי אל-חשד א-שעבי קוראים סיסמאות נגד ארה”ב במהלך מחאה על חיסולם של הגנרל האיראני קאסם סולימאני ומפקד המיליציה העיראקי אבו מהדי אל-מוהנדס. צילום: RUDAW

מה שהופך את 2026 לשונה מכל מה שהכרנו עד עכשיו – זה שהפעם האזרחים כבר לא באים עם ידיים חשופות- אלא חמושים! הכורדים והבלוצ’ים מנהלים קרבות ירי של ממש. ואפילו יש דיווחים ראשונים על יחידות מהצבא הסדיר, הארטש, שמתחילות להעביר נשק למפגינים. (תמשיכו, ואל תפסיקו).

בדלנים בלוצ’ים

לפי הדיווחים מהימים האחרונים מניין ההרוגים כבר חצה את ה-30,000.
זו מלחמת אזרחים בשלבים מוקדמים.
המפגש ברחוב הוא בין אזרח שנלחם על החופש שלו לבין שכיר חרב שנלחם על חייו שלו. בסיטואציה כזו, אין מקום לרחמים.
בזירה הגיאופוליטית הסכמי סייקס פיקו … נכתבים מחדש וכל צד חרד לקווים שימסגרו אותו בניגוד לרצונו.
איראן ממשיכה לירות על ישראל, אזרבייג׳ן (למרות ההתנצלות), מדינות המפרץ , קפריסין בשביל לשתק תשתיות קריטיות ולהפעיל לחץ בינלאומי לעצור את המלחמה.

היום יום שישי, 13.03.2026 האזרחים יוצאים לתפילות והמשטר הכי פגיע, כי ההמונים כבר בחוץ – וברגע שהתפילה מסתיימת, מספיק ניצוץ אחד בכדי שיהפכו לגל אנושי של מיליונים שצועד נגד השלטון.

“ההנהגה ב-Qom” (או קום, בפרסית: قم) מתייחס לעיר הקדושה ביותר באיראן עבור השיעים, והיא המרכז הדתי והרוחני של הרפובליקה האסלאמית.

אם טהראן היא המרכז הפוליטי והביצועי, קום היא “המוח” האידיאולוגי.

אם אהוואז “מתפוצצת”, כל איראן רועדת. מדובר באחד האזורים הכי קריטיים באיראן, גם כלכלית וגם צבאית.

הנה כמה עובדות שמסבירות למה המקום הזה הוא מרכז הכובד:

  1. הלב הכלכלי (הנפט): ח’וזסתאן היא “הכספומט” של איראן. כמעט 80% מהכנסות המדינה ו-90% מהנפט והגז של איראן מגיעים מהאזור הזה. אהוואז יושבת בדיוק מעל שדות נפט ענקיים. בלי השליטה שם, למשטר בטהראן אין כסף להחזיק את הצבא או את פרויקט הגרעין.

  2. המיקום האסטרטגי: היא נמצאת בדרום-מערב איראן, קרוב מאוד לגבול עם עיראק ולמפרץ הפרסי. זה הופך אותה לצומת לוגיסטי וצבאי מרכזי. המשטר בנה שם תשתיות תת-קרקעיות ומחסני טילים בגלל הקרבה לנתיבי האספקה והיכולת לאיים על המפרץ.

  3. הריכוז האנושי: זו עיר ענקית של מעל 1.3 מיליון תושבים. היא אחת מ-8 הערים הגדולות באיראן. הסיכון הוא לא רק למתקן צבאי, אלא לאסון הומניטרי שיכול למחוק קהילות שלמות.

  4. “חבית חומר הנפץ” החברתית: מעבר לנפט, יש שם מתח עדתי קבוע. רוב האוכלוסייה היא ערבית (אהוואזים) ולורים, שמרגישים שהמשטר גונב להם את המשאבים (נפט ומים) ומשאיר אותם עם זיהום ועוני. זה מה שהופך כל “נשק שזולג” לכל כך מסוכן עבור המשטר – הנשק הזה נופל לידיים של אנשים שיש להם בטן מלאה על טהראן.

בקיצור: זה לא עוד מחוז מרוחק. זו הריאה הכלכלית והבסיס הלוגיסטי של המדינה. כשאהוואז בסכנה, המשטר בלחץ היסטרי כי הוא יודע שאין לו תחליף למשאבים שיש שם.


תיאור המצב בשטח אהוואז

אחלק את המידע לשלושה חלקים: בחלק הראשון אכתוב את המסקנות בקיצור, לאחר מכן בחלק השני ארחיב אותן, ובחלק השלישי אשת, איתכם את המקורות- עם המפות וההסברים המלאים, למי שיירצה להמשיך וללמוד את הנושא, באופו עצמאי. כך שכל אחד יוכל להעמיק עד המקום שמתאים לו.

החלק הראשון: הממצאים בשטח (לפי המפות)

הסוואה לוויינית: יש בבסיסים מתחמים שנראים כמו מגרשי כדורגל או שטחים ירוקים. בפועל, הארכיטקטורה שלהם (מבנים סימטריים, ארובות אוורור) מעידה שהם דמה – מתחתם יש מתקנים תת-קרקעיים.

ניצול משאבי מים: המשטר בנה תעלות מים ענקיות (ברוחב 4-5 מטר) סביב בסיסים במערב אהוואז. זה משמש כגדר חיה בזמן שהכפרים מסביב סובלים ממחסור במים.

מחסן נשק ענק: אזור שלם במערב העיר (רבע מגודל אהוואז) הוא בעצם מתחם מחסני תחמושת היסטורי. שם נמצאים פתחי מנהרות וארובות אוורור.

ייצור וציוד: יש שם סככות עם טנקים וכלים כבדים, ודיווחים על קווי ייצור (כנראה של נשק סיני).

השורה התחתונה: המשטר הפך את המחוז הזה למחסן הנשק וההגנה שלו, כשהוא דוחף בסיסים ומנהרות טילים ממש לתוך שטחי חקלאות ומגורים. התוצאה:

  • מגן אנושי: אם האתרים האלה מופצצים – הכפרים והעיר נפגעים ראשונים.

  • נשק זמין: בגלל הקרבה, כשהבלגן התחיל, נשק מהמחסנים האלה הגיע לידי המורדים בשטח. וזה ארוע חשוב!


חלק שני: הסקת מסקנות ממוקדת לפי סרטונים

 

להלן הסקת מסקנות קצרה וממוקדת לכל סרטון בנפרד, בהתבסס על התוכן המלא (תמלילים, תיאורים ויזואליים ומפות) שמופיע בכל אחד מהם. הכל מבוסס על החומר הגלוי בסרטונים עצמם, ללא הנחות חיצוניות.

סרטון 1 (אהווז בסכנת פיצוץ והשמדה – כלאים נוראים וסודיים)

  • המשטר משתמש בתעלות מים כ”גדר טבעית” ראשונה (בזבוז משאבים עצום), מה שמוכיח עדיפות מוחלטת לצרכים צבאיים על פני תושבים.
  • הסיכון העיקרי: כל פגיעה במתקנים האלה (ישראל/ארה”ב) תגרום אסון אזרחי כבד – 1.2 מיליון תושבים באהווז חיים ממש מעל/ליד “מגן אנושי” מובנה.

  • זו שיטה קלאסית של המשטר: שילוב אזרחים + צבא = הרתעה.

  • מערב אהווז הפך ל”ריכוז אסטרטגי צבא-מודיעיני” ענק – טילים, רדארים, שדות תעופה לא חוקיים, כלאים סודיים – הכל ממוקם באדמות חקלאיות על גבול עיראק, עם גישה לנהרות.

החפיר המודרני: תעלת מים מבוטנת המשמשת כמכשול צבאי להגנה על המתקנים הסודיים. בזמן ששדות החקלאים מסביב מתייבשים, המים מוסטים לביצורי המשטר.בתכנון משטרי

פריסת האתרים האסטרטגיים במערב אהוואז: שימו לב לסמיכות המפחידה בין בסיסי הטילים והמחסנים הסודיים (בכחול) לבין ריכוזי האוכלוסייה והנהר. ככה נראה ‘מגן אנושי’ בתכנון משטרי

סרטון 2 (פעילות סודית, כלאים נסתרים, שדה תעופה ומחסן באהווז)

  • המסר האסטרטגי: זה לא רק בסיס צבאי – יכול לשמש גם מטוסי נוסעים/כטב”מים/שיגור, וההסוואה מוכיחה מודעות גבוהה ללווייני אויב.
  • המשטר בנה תשתיות כאלה על חשבון מים וחשמל של האזרחים – ח’וזסתאן משמשת כ”מחסן נשק” ולא כפרובינציה רגילה.

  • שדה תעופה סודי (מסלול ~2 ק”מ) + בסיס מוסתר, מוסווה כ”חקלאות” (חברת דה-חודה), עם הסוואה מתקדמת: “מגרש כדורגל” מזויף, מכולות לא סטנדרטיות, תעלות מים רחבות כמחסום ראשון + חומות ומגדלי שמירה.

הסוואה לוויינית במיטבה. מצד שמאל ‘מגרש כדורגל’ מזויף שנועד להטעות את מצלמות האויב, ובמרכז חניון עם רכבי שירות זהים של יחידות הביטחון. הכל מוסווה כחלק מחווה חקלאית

ארכיטקטורה של הסתרה. מבנים סימטריים בעלי גגות מיוחדים שנועדו להגן על פתחי אוורור של בונקרים תת-קרקעיים. המשטר משקיע הון בביצורים האלו בזמן שתושבי אהוואז סובלים ממחסור בתשתיות בסיסיות.

סרטון 3 (בסיס צבאי סודי וכלאים נסתרים במערב אהווז – מה קורה שם?)

  • החשד העיקרי: מתחם תת-קרקעי (אחסון/פיקוד/ייצור) + בתי כלא סודיים (מבנים סגורים, גישה מוגבלת, דמיון לדיווחים על כליאה בח’וזסתאן).
  • המיקום באדמות חקלאיות של כפרים (תריג’י, סג’דיה, אל-באג’י) = שימוש מכוון באזרחים כמגן

  • “ריבוע” מוגן ענק (~2.5×2.5 ק”מ) ליד שדה התעופה הסודי – חומות בטון, תעלות מים, מגדלי שמירה, מבנה 8 קומות + אוורור טבעי + סככות סימטריות.

המתחם המבוצר במערב אהוואז. ריבוע ענק של חומות בטון ותעלות מים המגן על מבנים סימטריים חשודים. הארכיטקטורה הזו, הכוללת מערכות אוורור בולטות, מרמזת על פעילות ענפה מתחת לפני השטח – ממחסני נשק ועד בתי כלא חשאיים.

מערך הלוגיסטיקה הסודי: הקשר המבצעי בין שדה התעופה (בוורוד) למתחם המבוצר (בצהוב). הכל ממוקם בלב אדמות חקלאיות ובסמיכות לכפרי התושבים, מה שהופך את האוכלוסייה המקומית למגן אנושי בעל כורחה

סרטון 4 (מוקדים צבאיים וביטחוניים נסתרים – ההסתרה המפחידה ביותר + בזבוז נכסי העם)

  • נקודות זהב: הרדאר הזה קריטי (לא נפגע), והבסיס מוגן בצורה חלקית (תעלות, מגדלי 4 מ’, “מגרשי דשא” מזויפים).
  • רעידת האדמה החריגה באהווז (לא אזור רעידות) → כנראה חפירות תת-קרקעיות עמוקות.

  • המסקנה האסטרטגית: אהווז משמשת כ”מגן אנושי” למערך ההגנה האווירי הדרומי של איראן.

  • בסיס “שאהיד עזיזאדה” + רדאר ארוך טווח ששרד התקפות ישראליות אחרונות – ממוקם ליד כביש אהווז-שוש, סמוך לעיר תעשייה אל-באג’י ולחמידייה.

“מגרש הדשא המזויף”: “הוכחה ויזואלית לפרנויה הלוויינית של המשטר. משטח מלבני חלק (מסומן בחץ האדום) שנועד להיראות במצלמות לוויין רגילות כ’מגרש ספורט’ כדי להטעות את האויב. שימו לב להיעדר מוחלט של תשתיות ספורט, ולסמיכות למבנים מבוצרים (כמו המבנה עם הגג המיוחד המסומן בכחול), שמעידה שמדובר בכיסוי למתקן תת-קרקעי עמוק

סרטון 5 (מחסני תחמושת, מנהרות טילים, מרכזים סודיים, כלאים נסתרים – מה קורה במערב אהווז?)

  • הסכנה הקטסטרופלית: פיצוץ שרשרתי במחסנים → אהווז עלולה להיהרס כמו ביירות ×10.
  • המשטר משלב כפרים עניים + מתקנים צבאיים = שיטת “חיזבאללה” קלאסית.

  • סיכום הסדרה – מערב אהווז הוא “מיני-פורדו” בשטח פתוח: מחסני תחמושת היסטוריים (ליד חורמשהר-שוש), מנהרות טילים עם אוורור, בסיס “שאהיד גולאמי” (ארכיטקטורה לא צבאית סטנדרטית), ייצור טנקים סיניים + תותחים.

שיטת הביצור של אהוואז: תעלת מים כמחסום פיזי לצד ריכוז עצום של פתחי אוורור תת-קרקעיים. כל האזור הזה הוא פצצת זמן מתקתקת שיכולה להחריב את העיר כולה.

העיר התת-קרקעית נחשפת: פתחי מנהרות וארובות אוורור בלב המדבר במערב אהוואז. הראיות לקיומם של בונקרים עמוקים ומחסני טילים שנמצאים ממש מתחת לרגליים של התושבים

פס הייצור והאחסון: מבנה מבוצר המשמש לאחסון כלים כבדים וציוד צבאי רגיש. הארכיטקטורה שלו מותאמת להגנה מקסימלית מפני פגיעות אוויריות.

מסקנה עליונה מכל 5 הסרטונים:

המשטר בנה מתחם צבאי-תת-קרקעי-תעופתי-תחמושתי ענק במערב אהווז (רדיוס 10–15 ק”מ), מוקף אזרחים מכל עבר. הכל מוסווה, מבוזבז על חשבון משאבי התושבים, ומשמש כהרתעה אסטרטגית – אבל גם כפצצת זמן אזרחית במקרה של עימות. החומר גלוי לחלוטין → המשטר יודע שהוא חשוף, ולכן בונה “מגן אנושי” כברירת מחדל.


חלק שלישי – המקורות

מקורות:

סרטון 1

  • קישור: https://youtu.be/aiAAgj-b3J8

  • כותרת: אהווז בסכנת פיצוץ והשמדה – בתי כלא מזוויעים וסודיים באהווז

  • תקציר: התמקדות במערב אהווז כמוקד סיכון אסטרטגי. האתרים שם עלולים להיות מטרות להתקפות, מה שיסכן 1.2 מיליון תושבים.

  • ממצאים: מפעלי טילים, שדות תעופה לא חוקיים, בתי כלא סודיים ומרכזי רדאר. שימוש בתעלות מים כחסימה טבעית.

סרטון 2

  • קישור: https://youtu.be/kfWtXkVr-js

  • כותרת: בסיס סודי, בתי כלא סודיים, שדה תעופה ומחסן צבאי באהווז

  • תקציר: חשיפת שדה תעופה סודי עם מסלול 2 ק”מ המוסווה כשטח חקלאי.

  • ממצאים: מסלול מוקף תעלות מים, חומות ועמדות שמירה. “מגרשי כדורגל” מזויפים כהסוואה לוויינית. אין תנועת רכב אזרחית.

סרטון 3

  • קישור: https://youtu.be/KNMdLIS_ZkE

  • כותרת: בסיס צבאי סודי וכלאים נסתרים במערב אהווז

  • תקציר: ריבוע מוגן ענק (2.5×2.5 ק”מ) ליד שדה התעופה הסודי.

  • ממצאים: חומות בטון, בניין 8 קומות, מערכות אוורור וסככות סימטריות. סימנים למתקנים תת-קרקעיים ובתי כלא בלב שטחי כפרים.

סרטון 4

  • קישור: https://youtu.be/IpMhbfjW384

  • כותרת: מיקומים סודיים צבאיים וביטחוניים – בזבוז נכסי העם

  • תקציר: מחנה שאהיד עסיזאדה ורדאר ארוך טווח.

  • ממצאים: רדאר הגנה ששרד תקיפות. הבסיס ממוקם סמוך לחמידייה ולאזורי תעשייה ומגורים. חשד לחפירות תת-קרקעיות עמוקות בעקבות רעידות אדמה חריגות.

סרטון 5

  • קישור: https://youtu.be/Kyq40DdKDyU

  • כותרת: מחסני תחמושת, מנהרות טילים ומרכזים סודיים

  • תקציר: סיכום הסדרה – אהווז כ”מיני-פורדו” בשטח פתוח.

  • ממצאים: מנהרות טילים, ייצור טנקים וארטילריה. מחנה שאהיד גולאמי עם ארכיטקטורה חשודה. סכנת פיצוץ שיכול להחריב את העיר כולה.

 

סיכום- האם המשטר ייפול?

אני לא יודעת לומר, אם המשטר ייפול ומתי –  אלא לקוות לכך. אבל המאמר מראה בדיוק למה הפעם זה מרגיש אחרת.

כשצבא סדיר (ארטש) מתחיל להסס או להעביר נשק, וכשהמיעוטים האתניים (לורים, כורדים, בלוצ’ים) הופכים למורדים חמושים עם גישה למחסני תחמושת – זה כבר לא “גל מחאות”, זו קריסה מבנית.

אהוואז היא באמת המפתח; ברגע שהמשטר מאבד את ה”כספומט” שלו ואת השליטה בנפט, אין לו איך לשלם לשכירי החרב שלו. וברגע ששכירי החרב יבינו שהכסף נגמר וההמון סוגר עליהם – הם יברחו או יחוסלו.

העובדה שראינו בסירטונים את ה”מגן האנושי” ואת מגרשי הכדורגל המזויפים רק מוכיחה שהמשטר הזה חי בתוך חרב פיפיות שהוא בנה לעצמו, וזה עלול עכשיו להסתיים ברחובות, ימים יגידו, כמה זמן המשטר שרד.

_____________________________________________________________________________________________________

מאמר הרחבה –

איראן היא רק חלק מתוכנית “כיבוש” של ארה”ב וההשפעה על ישראל

_____________________________________________________________________________________________________

הערה חשובה:

המידע והנתונים במאמר זה תורגמו ועובדו מפרסית באמצעות כלי בינה מלאכותית, על בסיס סדרת סרטוני התחקיר והמפות של ערוץ Lorestanat TV

📲 רוצים להעמיק? חפשו “דרך המחשבה” באתר, ראיונות ביוטיוב ובאפליקציות.

תמונות סרטונים ועדכונים ללא צנזורה- בטלגרם של המחשבה

אני משקיעה המון מחשבה ומאמצים בכל מאמר כדי לתת לכם את התוכן האיכותי ביותר. אם המילים שלי נגעו בכם או הרגשתם שקיבלתם ערך מוסף, יש לכם אפשרות לפרגן ולעזור לי להפיץ את המסר הלאה >> מוזמנים ללחוץ כאן, לבחור איך נוח לכם לפרגן (קפה/פייבוקס/יוטיוב) ולהיות שותפים לדרך ❤️

חזרה לרשימת מאמרים
חנות