חזרה לרשימת מאמרים
פורסם על ידי: שירן רז קטגוריה אסטרטגיה רגשית, מערכות יחסים תגובות: 0 תאריך פרסום:14/07/2015

למה זה קורה לי?

הטלפון צילצל, ואני  רצתי  לכיוון הטלפון בזמן שאני חוטפת את המגבת מהמטבח ומייבשת את ידיי משטיפת הכוס בכיור, לוחצת על המקש ומקרבת בעדינות אל האוזן, המגבת לא הספיקה לספוג  את כל המים,

חצי מרוכזת בשיחה וחצי בקנקן המים שהרגע רתח ושאר המחשבות נודדות להם לאלף כיוונים שונים,

אה.. דני מה שלומך?!

ראיתי מספר חסוי, חשבתי שזה אולי מהבנק, צחקקתי לעצמי, בנק?  דני? מה הקשר ?!

בנק זה רק שהם צריכים משהו.. וזה אף פעם לא צורך “ידידותי לסביבה”,

דני, הוא פרטנר טוב, חבר.

שהתחלנו את דרכינו ביחד לפני מספר חודשים, הייתה כימיה נהדרת מהמפגש הראשון,

הרגשה של השלמה אחד של השני, והתחלנו  להרים מיזם משותף, שהעסיק את זמני, מחשבותיי, האנרגיות שלי כמעט ברב הזמן,

דני הגשים לי חלום, הוא היה מוכן להשקיע את הכסף במיזם שלי, הוא האמין בי, הוא גרם לי להאמין שהעולם קטן עליי,

אפילו כשהייתי הולכת לישון זה לא באמת היה לישון,

זה היה לדמיין ולהתענג על איך אסתובב עם הכוס יין לבושה בשמלה

ואומרת שלום מחויך לכל המוזמנים שבאו לכבד אותי בנוכחותם ולהגיד לי כמה שאני מבריקה וחכמה על הפרויקט שהרמתי,

שכולם יישאלו איך עשיתי את זה?

ואני פשוט אחייך חיוך מלא סיפוק וגאווה, כבר דמיינתי את המכונית שאסע בה לאירוע,

הרי יהיה לי מספיק כסף,

הפרויקט כל כך יצליח שיהיה לי מספיק כסף להעסיק עובדים ולי יהיה זמן ללכת לחדר כושר,

הבטן תראה שטוחה מבעד לשמלה שאלבש, ידיי ורגליי יהיו מחוטבות,

אפילו חשבתי איזה נעליים אלבש..

יכולתי להשתכר רק מהמחשבות..

מיכל??? כן, נחתתי.  כן דני.

משהו מוזר היה בקול שלו, משהו מרוחק.

דני, הכל בסדר?

כן, מיכל.

רציתי להגיד לך משהו ותקבלי את זה בהבנה.

ברור. עדיין מחפשת את הקפה בארון.

החלטתי שאת תמשיכי בדרכך ואני בדרכי.

מה? רגע. מה אמרת?

דני חזר על המשפט.

אני בדרכי? אני הולכת בדרכי. למקרה שלא שמת לב.

כן, הכוונה לבדך בדרכך!

לבדי בדרכי?

רגע, לאן אתה הולך?

אני ממשיך בדרכי לבדי.

אתה מתכוון שאני לבדי  לבדי?

גם עם ההוצאות של המיזם?

כן.

אבל חתמתי על חוזים. אני חייבת המון כספים בחוץ.

לי בטוח אין מאיפה לשלם.

את תצליחי! אומר בקול מהיר ומבולבל, את תהייה בסדר.

אני מאמין בך.

התיישבתי.

זה השלב שידעתי שכל מה שאגיד פשוט חסר תועלת.

שתיקה.

טוב.. מיכל אז שיהיה לך בהצלחה.

ניתוק.

מה עכשיו? רגע מה קורה?

ואני חשבתי שלבנה על הראש יוצרת הלם, פשוט קפאתי על מקומי

וגופי החל לרעוד בצורה לא רצויה.

מה? למה?

איך לא זיהיתי את כל זה קורה- ומה עכשיו?

 

עד כאן תיארתי קטע משיחה שהייתה לי עם לקוחה, אך שינויים והפתעות קורים לנו כל הזמן, ואף אחד לא מבקש מאתנו רשות לפני שהוא “מנחית” עלינו טלטלה, בין אם היא קשורה לאדם מסוים או לתופעת טבע.

גם זמנים טובים מאוד אשר מתובלים באופוריה והצלחה יש פתאום סיומות מפתיעות. לעיתים אנשים משנים את דעותיהם, בני זוג את רגשותיהם, שכנים את יחסיהם, ילד את התנהגותו, האח את יחסו, רעידת אדמה, מלחמה, חורף קיצוני, מגיפה עולמית ועוד..

השאלה שאנחנו נוטים לשאול היא- למה זה קורה? או איך לא זיהינו את שעומד לקרות?

לרב התשובה תהיה, שכנראה לא תדעו לעולם את ה- למה שגרמה לכל זאת לקרות בחייכם.

מה גם ששינוי הוא אחד הדברים שמאפיינים את המאה הנוכחית והקצב שלה עם הזמן רק עולה וגובר, כמות הידע שאנו חשופים היא פי כמה מונים ממה שאנו בכלל מסוגלים להפנים.

אנחנו חייבים להישאר מעודכנים כל הזמן, עם נסיקת החדשנות והפיתוחים והידע המוצף בכל מקום, עומס מידע, חלקו שגוי ומבלבל,

איך נדע מה נכון  לעשות?

איך נברור את המידע הרלוונטי, מהו העיקר ומה התפל?

מה ימנע מאותה בעיה לחזור על עצמה?

למה זה קורה דווקא עכשיו?

התשובה לכל השאלות האלו שרוצות לתת מענה ל- למה זה קורה לי? צריכה להתחלף בשאלה חדשה, והיא-

למה זכיתי שזה יקרה לי? אם השינוי הגיע עד אליי, כנראה שזה הזמן להסיק מסקנות חדשות, אלמד את עצמי, המצב, והסביבה, באופן שלא ראיתי קודם לכן.

השינוי שנכפה עליכם מאפשר לכם לזכות בדברים חדשים שלא הייתם מגלים, יודעים ונהנים מהם.

לכן, אל תשאלו-  למה זה קורה לי? שאלו- למה זכיתי שזה יקרה לי?

אם אתם עדיין חוששים מהעתיד לבוא, הקשיבו לשמע המצורף >>> כך תתמודדו מהחשש של העתיד לבוא

 

חזרה לרשימת מאמרים
חנות