למה אומנות הסטוריטלינג storytelling כל כך חשובה בעסקים ובארגונים?

סיפור הוא אחד האמצעים העוצמתיים ביותר העומדים לרשות מנהיגים כדי להשפיע, ללמד ולהעניק השראה. מה הופך את מיומנות הסיפור לכה תורמת ללמידה? ראשית, הסיפור רוקם קשרים בין אנשים, ומחבר בין אנשים ובין רעיונות.

הסיפורים מעבירים הלאה את התרבות, ההיסטוריה והערכים המאחדים אנשים. בהקשר של הארצות, הקהילות והמשפחות שלנו, אנחנו מבינים באופן אינטואיטיבי שהסיפורים המשותפים לכולנו ממלאים תפקיד חשוב בקשרים שמתחזקים ומתפתחים.

תובנה זו נכונה גם בעולם העסקים, בו הסיפורים המזוהים עם ארגון מסוים, והסיפורים שמספרים אלו העומדים בראשו, מסייעים בחיזוק הקשרים בדרך שבה אמירות עובדתיות המתומצתות בנקודות, או ממוספרות, אינם מצליחים.

1.חיבור בין לומדים

סיפורים טובים עושים מעבר ליצירת תחושת חיבור. הם בונים קרבה ואמון, ומאפשרים למאזינים להיכנס אל הסיפור מהמקום בו הם נמצאים באותו רגע. כתוצאה מכך, הם פתוחים יותר ללמידה. סיפורים טובים יכולים להכיל משמעויות רבות, ולכן, מפתיע ככל שהדבר יישמע, הם יעילים בהעברת רעיונות מורכבים בדרכים קלות לתפיסה. זאת ועוד, סיפורים מושכים הרבה יותר מאשר דקלום יבש של נתונים או דיון ברעיונות מופשטים.

קחו, למשל, ישיבת חברה.

בחברה א’, המנהל מציג את התוצאות הכספיות הרבעוניות. בחברה ב’, המנהל מספר סיפור עשיר לגבי המרכיבים של ה”נצחון”, אשר גרם לרבעון להיות מוצלח כל כך.

עובדי חברה א’ יוצאים מהישיבה ויודעים שעמדו ביעדים. עובדי חברה ב’ למדו על אסטרטגיה יעילה המחברת מכירות, שיווק ופיתוח מוצר בכדי להבטיח עסקה גדולה. כעת, בידי העובדים יש ידע חדש, חשיבה חדשה, על פיה יפעלו. הם זכו להשראה. הם למדו.

אולי יעניין אותך >>> 10 צעדים כיצד להיות מומחים בסטוריטלינג

2.משהו בשביל כולם

היבט נוסף במיומנות הסיפור, אשר הופכת אותה לכה יעילה היא שהיא מתאימה לכל סוגי הלומדים. פול סמית, בספרו “המנהל כמספר סיפור: 10 סיבות שמיומנות הסיפור מהווה חיבור עסקי טוב יותר”,

כתב:

בכל קבוצה, כ-40% יהיו בעלי למידה חזותית בולטת, אשר הלמידה שלהם יעילה ביותר מתוך סרטונים, דיאגרמות, או תרשימים.

40% נוספים יהיו בעלי למידה שמיעתית, אצלם הלמידה יעילה ביותר באמצעות הרצאות ודיונים.

20% הנותרים הם כאלה שלומדים באופן יעיל בצורה תחושתית (קינסטטית), הכוונה שאלו לומדים באופן היעיל ביותר תוך עשיה, התנסות, או תחושה.

למיומנות הסיפור ישנם היבטים שמתאימים לכל שלושת סוגי הלמידה. מי שלומד בעיקר בצורה חזותית, יעריך את התמונה שהסיפור מעלה בראש. אלו שלומדים הכי טוב באופן שמיעתי, יתמקדו במילות המספר ובקולו. לומדים תחושתיים (קינסטטיים) זוכרים את החיבורים הרגשיים אל הסיפור ואת התחושות שהוא העלה.

3.סיפורים נשארים אתנו

מיומנות הסיפור עוזרת לנו גם ללמוד, משום שקל לזכור סיפור. למידה הנובעת מסיפור שסופר היטב, נשארת בזיכרון באופן מדויק יותר, והרבה יותר זמן, בהשוואה ללמידה הנגזרת מעובדות וממספרים. בדומה לכך, מתוך מחקרו של הפסיכולוג ג’רום ברונר עולה כי ההסתברות לזכירת עובדות עולה פי 20 אם הן מופיעות כחלק מסיפור.

קנדל הייבן, מחבר הספרים “עמידות בפני סיפור” ו”חוכמת הסיפור” תופס את מיומנות הסיפור כחיונית לעסקים.

וכך הוא כתב: בכל אינטראקציה, המטרה שלכם היא להשפיע על קהל היעד שלכם (לשנות את עמדותיהם, אמונותיהם, הידע וההתנהגות שלהם באותו רגע). נדיר שמידע לבדו משנה מי מאלה. המחקר מאשש כי סיפורים הבנויים היטב מהווים את הכלי היעיל ביותר להשפעה על אחרים.

סיפורים העוסקים בשגיאות מקצועיות ומה שמנהיגים למדו מהן הן ערוץ נפלא נוסף ללמידה. מאחר שאנשים כל כך מזדהים עם סיפורים, ומדמיינים איך היו נוהגים במצבים דומים, הם מצליחים להתמודד עם סיטואציות בדרך שאינה טומנת בחובה סיכונים. היתרון הנוסף מבחינתם של מנהיגים הוא שסיפור אישי פשוט מאפשר להם להעביר את הערכים הטמונים בו, להציע תובנות לגבי תהליך, שינוי , ההתנסות והידע שלהם, מציגים את עצמם כנגישים יותר וגם, נותנים השראה לאחרים לרצות לדעת יותר.

חיבור, מעורבות. התאמה ומשיכה לכל סוגי הלומדים. למידה נטולת סיכונים. מתן השראה ומוטיבציה. העברת תוכן שנשאר בזכרון. לא פלא שמספר הולך וגדל של ארגונים מקבלים בברכה את המיומנות ככלי יעיל עבור העומדים בראשם, כדי להשפיע, לתת השראה וללמד.

אולי יעניין אתכם >>> 4 שאלות הכרחיות לבניית סטוריטלינג