למה נשבר לנו הלב בפרידה?
אם אתם בשלב הפרידה ורגע לפני שאתם מציקים לעצמכם בשאלות של למה ואיך זה קרה, חשוב לזכור שפרידה כואבת!
איך שלא מסובבים את זה, שיברון לב בעקבות פרידה מאדם אהוב זורק אותנו למקומות שאנחנו לא אוהבים להיות.
האהבה מציתה אותנו ופרידות מבני זוג אהובים מכאיבות ופחות נעימות.
נסו לדמיין ציר ארוך שבצד אחד שלו ישנה אהבה גדולה ובצד השני פרידה מאותה אהבה, הסוף שלה.
איפה הייתם רוצים להיות ממוקמים?
בצד של אהבה או בצד של הפרידה, סביר להניח שאם מדובר באדם אהוב הייתם רוצים להיות בצד של האהבה, ולא בצד של הפרידה. כי זהו הצד של הסוף.
כאשר מדובר בסוף, אנחנו נאלצים בלית ברירה להתחיל הכל מההתחלה, אולי עם אותו אחד ואולי עם מישהו אחר לגמרי. אבל להתחיל שוב מההתחלה כאשר אנחנו פגועים וחלשים יותר.
אם כבר הגעתם לשלב הפרידה, חשוב להבין שכמו שאף אחד לא ידחוף את עצמו בכוונה למים רותחים, כך אף אחד לא הכאיב לנו בכוונה (גם אם מחשבות כאלו עולות לנו בראש). זו העובדה כרגע – אנחנו בפרידה ואין פה רעים וטובים. אף אחד אינו על דוכן הנאשמים. גם לא אתם עצמכם.
מה כן יש לנו?
אם הייתם במערכת יחסים שמילאה אתכם בתחושות טובות, הלב “ניפתח” והתרגלתם לאדם מסוים, הרי שבאופן טבעי תירצו להמשיך ולהיות איתו בשביל לחוות את אותן חוויות שוב ושוב.
אתם התרגלתם לתחושות האלו שהזוגיות ייצרה, זה ממכר. אהבה ממכרת.
בעצם אתם מישות אחד עצמאית הופכים להיות לישות התלויה בצד השני! כמו שני עצים שצומחים מתוך האדמה לבדם, השורשים שלכם מסתעפים פנימה עמוק לאדמה ויונקים את כל מה שאתם צריכים בשביל להתפתח, וישנו גזע העומד איתן שהוא בעצם האישיות שלכם, מי שאתם הייתם גם לפני הזוגיות.
ואז יש את הצמרת של העץ וחלק מהענפים משתרבבים ומסתעפים יחד, כך שברגע שיש פרידה התחושה היא ממש כאילו עקרו ומשכו בכח חלק ממכם.
לא כיף להמשיך בחיינו שחלק מאיתנו שבור, קטוע ולא שלם.
הזמן המשותף ביחד השפיע עליכם באופן אישי ולא משנה כמה פיזית הייתם קשורים אלא כמה באמת הרגשתם קרובים.
כאשר אתם בפרידה באופן טבעי ומיידי כל תיבת הרגשות משתנה, ההרגלים שלכם בתקופת הזוגיות היו כמו לנסוע בכבישים מהירים. הדרך ידועה מהירה וברורה. יש קל ונוח בידוע.
לכן ההרגלים היו נעימים גם אם היו קשיים, כי הכביש כבר היה סלול ואתם הכרתם את הדרך.
בפרידה הכבישים האלו נחסמים וצריך לבנות חדשים, המאמץ בבנייה שלהם מלווה בכאב, כאב פיזי אמיתי , מרגישים אותו בגוף. הגוף הפיזי עכשיו רתום לייצר עבורכם דרכי מעבר מחודשות והוא צריך יותר משאבים ממכם.
ההרגלים הישנים משתבשים לטובת ההרגלים החדשים, וזמן הבנייה שלהם מלווה בפחד וכאב.
אך האתגר שלנו, לעזור למוח ולנשמה לייצר כבישים חדשים שנאהב לנסוע בהם. וזה אפשרי מאוד מאוד.
יש חיים בצד השני של השיברון לב גם אם ניראה כמו סוף העולם, ואתם תגיעו אליו מצוידים טוב יותר וגם מוכנים לאהבה חדשה שתמלא אתכם מחדש.
מאמר שכדאי לכם לקרוא >>> למה לב שבור זה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לך?
