חזרה לרשימת מאמרים
חשיבת יתר, עומס, לחץ
פורסם על ידי: שירן רז קטגוריה אסטרטגיה רגשית, מערכות יחסים תגובות: 0 תאריך פרסום:01/12/2020

האם לחשוב על הבעיות שלכם שוב ושוב עוזר?

יש לנו נטייה לחשוב על הבעיות או הצרות שמגיעות אלינו, “לאכול לעצמנו את הראש”, עד שנמצא פתרון, אבל האם בפועל החשיבה המוגזמת הזו עוזרת?

או שכדאי להסיח את דעתנו ולשחרר את המחשבות בתקווה שתחושת הלחץ תתפוגג, ואז הפתרון המושלם יגיע.

אני בטוחה שאתם מכירים מצבים שאתם בעצמכם חוויתם או אחרים שהלחץ השפיע על הגוף הפיזי שלכם.

3 דוגמאות מחיי היום יום:

🔵 סתיו הלך אל הכירופרקט שלו, והתלונן על כאבים בגב, הכירופרקט אמר לו שהגב שלו התעקם כתוצאה מלחץ, ושהוא זקוק לטיפול, ו”כיוונון” מחדש של החוליות.

🔵 נועה הלכה אל הפסיכיאטר שלה, והתלוננה על קשיי שינה בשל לחץ. הוא רשם לה כדורי שינה, שיסייעו לה לישון.

🔵 אביב שיתפה את המאמן האישי שלה בדחק שהיא חווה לאחרונה. הוא הציע לה לעבור לאימונים אינטנסיביים יותר ולהגביר את הפעילות האירובית.

לקבלת התכנים במייל אישי

"תוכן טוב הוא מצרך. תוכן מצויין הוא נדיר"

בכל הסיטואציות שתיארתי יחידים פונים אל אנשי מקצוע בתחום הבריאות, כאשר הם סובלים מתסמיני לחץ ודחק. הפתרונות שהוצעו להם כרוכים בהסחת דעת או בהסטת החשיבה מהמצב המלחיץ. אני מגדירה את זה “שינוי מיקוד!” מתוך התרחישים שתיארתי אפשר להבין כי אם אותם אנשים היו ממשיכים לחשוב ללא הפסקה על העיב שלהם, לא רק שלא היה פתרון, אלא הפוך המצב שלהם היה רק מחמיר.

איך ניתן לפתור בעיות אישיות מבלי לתת עליהן את הדעת? לא ניתן.

האם פירושו של דבר שעליכם לשאת מצבים לא טובים ברמות שיעוררו תסמיני דחק או חרדה? לא.

להצטרפות חינם לערוץ הטלגרם
לחצו כאן

אך עליכם לדעת לעשות הפרדה בין צורת חשיבה בריאה על הבעיות שלכם, כגון התבוננות פנימה, לבין צורת חשיבה בלתי בריאה, כגון הרהור מוגזם ועודף מחשבות על העניין. 

ההתבוננות פנימה הינה תהליך בו אדם לומד על עצמו, על הנסיבות בהן הוא חי ופועל, או על הסובב אותו. בכדי לבחון את עצמו ואת הנסיבות מנקודות מבט שונות. דוגמאות לסוג חשיבה זה הן ניתוח, בחינת נושא מנקודת מבט שונה וחקירה לצורך גילוי.

בדומה למדיטציה, סוגי חשיבה אלה נוטים להפחית דחק, משום שהם מעניקים תחושה בונה ועל כן מעצימים. אנחנו מרגישים שאנחנו מתקדמים בהתמודדות עם הבעיות שלנו ומתחילים לחוש הקלה.

מדיטציה מומלצת להירגע >>> לחצו כאן

להלן מספר דוגמאות לאופן בו סוגי חשיבה אלה מיושמים:

1.ניתוח – כרוך בהפשטת רעיונות מורכבים, על מנת להפוך אותם למובנים יותר

איילון לקח את הרכב של אביו ללא רשות, כדי להגיע לצאת למסיבה בשישי בערב. במהלך הבילוי, המכונית ניזוקה. הוא החזיר את המכונית. הוא לא אמר דבר לאביו, אבל הדבר עורר בו לחץ וחרדה. הוא לא ידע מה יעשה כשאביו יגלה את הנזק שנגרם למכונית. האם הוא יצא מזה בשלום? האם יכחיש שנהג במכונית? האם השקר יעבוד? החרדה רק הלכה וגברה.

התבוננות פנימה וניתוח העובדות יעלו כי היו לו רגשות שונים וסותרים במקביל. הוא הרגיש אשם על שלקח את המכונית וגרם לה נזק. הוא חש פחד שאביו יגיב בתוקפנות. הוא חש בושה על השיפוט הלקוי שהפעיל. הוא חש עצב על שאכזב את אביו. כאשר ניתח את רגשותיו ואת הנסיבות מהיבטים שונים, נהיה לו ברור יותר מה עליו לומר לאביו על מה שקרה, לפני שהוא יגלה את הנזק שנגרם למכונית. כך הוא עשה וחש הקלה, אפילו שאביו הורה לו לשלם על הנזקים מהכסף שלו.

אימוץ השקפות שונות כרוך בהתבוננות ב”עצמי” או בסביבה מנקודת מבט שונה. כמו בדוגמה ייתכן כי איילון היה בוחר להתבונן בסיטואציה דרך עיניו של אביו, במקום לנתח את נקודת המבט האישית שלו, או את רגשותיו. חשיבה זו עשויה הייתה לגרום לו להבין שאביו עלול לחוש מרומה בגללו, אם היה מגלה את הנזק במכונית בדרך אחרת, במקום שאילון היה מנדב את המידע. קרוב לוודאי שחשיבה זו הייתה מובילה אותו אל אותה המסקנה: עליו לספר לאביו.

2.חקירה לצורך גילוי

צורת חשיבה זו כרוכה בחיפוש אחר מידע חדש או נוסף, אשר מוסיף על ההתבוננות ב”עצמי” או בסביבה, או מחולל בה שינוי. בסיטואציה המתוארת , איילון עשוי לשאול את עצמו כמה יעלה לתקן את הנזק, ומתי ניתן יהיה לגשת למוסך לשם כך. מה שיעזור לאיילון להבין את האחריות שלו מנקודת מבט מדויקת, וכן מה עליו לעשות כדי לתקן את השגיאה שעשה. הידיעה לגבי מה שעליו לעשות כדי ללבן את הדברים עם אביו עשויה לגרום לו להקלה מסוימת.

בדרך כלל, אדם מגיע להתבוננות מיטבית תוך יישום מספר רב של טכניקות במקביל. כל מעשה השופך אור חדש על הסיטואציה הנתונה אמור להיחשב כאינטרוספקטיבי.

3.”חפירה” חטטנות במחשבות

הוא תהליך בו המחשבות והמידע נסקרים שוב ושוב. סביר להניח כי חשיבה על עצמנו או על הסיטואציה הנתונה באותה הדרך, שוב ושוב, לא תניב תוצאה שונה. נהפוך הוא: קרוב לוודאי שהיא תעורר תסכול ותחושות חוסר אונים וייאוש, אשר יעצימו את הדחק. להלן מספר דוגמאות לחשיבה “חופרת” – חטטנית וחזרתית אצל איילון:

  •   “לא הייתי צריך לקחת את המכונית. איזה טיפש אני”.
  •   “הוא יהרוג אותי כשיגלה”
  •   “אני שונא שההורים שולטים בי”
  •   “החברים שלי יחשבו שאני אידיוט”

במידה ואימרות אלו הן משהו נפוץ בחייכם, מומלץ לקרוא טיפים להעלאת הביטחון העצמי >>> לחצו כאן

חיטוט/חפירה וחזרתיות של מחשבות כמו אלו רק יגרמו לאיילון תסכול, וכתוצאה מכך, הוא יחווה מידה רבה יותר של דחק. התסכול גורם ללחץ ולאי נוחות וגם תגרום לו לחוש חסר אונים וחסר יכולת לשפר את מצבו. הוא תקוע בחשיבה חזרתית על אותם התכנים, ללא התקדמות.

ההתגברות על צורת חשיבה זו מתחילה בזיהוי, ובהבחנה בינה לבין התבוננות בריאה פנימה. כאשר אתם חושבים על הקשיים שלכם, והדבר גורם לכם לחוש לחוצים יותר, קרוב לוודאי שאתם תקועים במערבולת חשיבה, וב”חיטוט” שאינם מקדמים אתכם. נתבו החשיבה שלכם אל תהליכי התבוננות פנימה, כמו שהוסבר מעלה. נסו לגלות גמישות מחשבתית, תוך כדי הניסיון לראות את הדברים בצורה שונה מהאופן שבו הצטיירו בעיניכם במקור.

ניתוב תשומת הלב שלכם יהיה כרוך במאמץ רב בתחילה. ככל שתרגישו יותר בנוח עם ההתבוננות פנימה, היא תהפוך לטבעית יותר ותהיה כרוכה בפחות מאמץ. מה גם שרמות הלחץ שלכם ירדו ככל שפחות “תתקעו” עם החשיבה, ותזכו ללמידה רבה יותר של תחושת שליטה על חייכם.

חזרה לרשימת מאמרים
חנות