חזרה לרשימת מאמרים
פורסם על ידי: שירן רז קטגוריה אסטרטגיה רגשית, יזמות, עסקים תגובות: 0 תאריך פרסום:19/10/2020

24 ביטויים שגורמים לנו להישמע משעממים ולהרתיע אנשים

סגנון הדיבור שלנו והביטויים שאנחנו משתמשים בהם מושפעים מהסביבה שגדלנו בה, גם בבית וגם באזור מגורים, סלנג ותגובות אוטומטיות הופכות להיות חלק מהשיח שלנו,

אך כאשר אנו מגיבים בצורה מסוימת בתוך סביבת העבודה שלנו, אנו יכולים ליצור עוינות, פגיעה ואף חוסר הערכה אלינו.

מילים עושות את ההבדל!

אנשים חכמים נמנעים מלומר את הדבר הלא נכון לצוות שבראשו הם עומדים. אנשים מצליחים מאוד יודעים שכל שעליהם לעשות הוא להישאר עם “ראש פתוח” ולחשוב על המטרה העומדת מאחורי הדברים שהם אומרים. קצת מחשבה לפני שאנחנו מדברים  תעניק יותר משמעות לדברים שאנו אומרים. כך, גם ניראה חכמים יותר.

מילים וביטויים כדאי להימנע

הביטויים הבאים יפחיתו מהיכולת שלנו להעביר מסר חד וברור, מהרצון להמשיך בדיאלוג יצרני, או שעשויים פשוט לפגוע ברגשות המאזין.

רוצים לקבל בחינם את ספר הדרכה החדש של שירן רז ״4 המלכודות״? המתנה בשווי 80 ש״ח! הירשמו לניוזלטר וישלח אליכם ישירות למייל.

ניתן להסיר בכל עת

1.“אני רק אומר”. ביטוי זה הוא התירוץ האולטימטיבי. לא משנה כמה זמן תדברו, מה תגידו, ברגע שהביטוי הזה יצא מהפה שלכם מצמצם את מה שאמרתם ל”מילים בלבד”.

2.“זכותי להחזיק בדעה משלי”. אכן כן. אין ספק בכך. זכותך להחזיק בדעה משלך, אבל שיחות או דיונים עוסקים דעות או התרחשויות. כאשר אתם מביעים את דעתכם, אתם מוותרים על היכולת להוכיח טענה. מכיוון שגרמתם לכולם להכנס למגננה, בכך שאמרתם שאינכם משנים את דעתכם והשיחה לא תתקדם.

3.“לא היתה לי ברירה”. תמיד יש לנו ברירה. גם כשאדם אומר שאין לו ברירה. הם בחרו. אם אתם נמצאים הפגישה או בדיון העוסקים בבחירה כזו ואחרת, היו מוכנים להגן על הבחירה, במקום לבקש מאחרים לקבל את המסקנה הסופית כעובדה מוגמרת.

4.“זו דעתי”. אני מבטיח לכם שבלי לשים לב, המחשבות שלכן שוות יותר משני סנטים. לעולם אל תמעיטו מערכם של הדברים שאתם רוצים לומר, בכך שתנקבו במחיר נמוך עד קלישאה תמורת הדברים שאתם רוצים לומר.

5.“לא מזיז לי”. זהו אחד הביטויים שיהרגו כל שיחה. אתם ודאי לא מרוצים כשלאדם אחר לא אכפת מה אתם חושבים. לכן, אל תזרקו את הכפפה הזו. פרט לכך, השימוש בשלילה כפולה פירושו שכן מזיז לכם, אבל זה לא המסר שנשמע, משום שלא אליו התכוונתם.

6.“אני אישית…” מטבע לשון שתמיד עצבן אותי, מפני שהוא גורם לאדם להשמע כאילו הוא מדבר בשם עצמו. ביטוי זה משמש בנסיון להסוות את התחושות שלנו, בכך שאנחנו אומרים, “זה מה שבלבי”. זוהי תחושה אישית שלכם, ולכן פשוט תאמרו “אני” ותחיו בשלום עם אותה אמירה.

7.“כאילו…” אני לא מצפה שהביטוי הזה אי פעם יימחק מהלקסיקון שלנו. הוא משמש אנשים שמגבשים את המחשבות שלהם ומחפשים מה לומר. אמנם אני משער שזה טוב מ”הממממ…”, אבל המסר בבסיס ביטוי זה הוא שאינכם יודעים מה הדבר הבא שתגידו. חשבו על הדברים שאותם תרצו לומר לפני שתדברו בקול. אין כל פסול בחשיבה בשקט.

8.“אני מקוה…” לצד “אני אנסה”, זהו אחד הביטויים המשווים טון שלילי לאמירה. באופן לא מודע, אתם בעצם אומרים לאחרים שאתם מוותרים על השליטה. תהיו בעמדה חזקה הרבה יותר אם תאמרו “אעשה זאת”. אל תעשו לעצמכם הנחות באופן בלתי מודע, או תטילו ספק ביכולתכם לבצע את מה שאמרתם שתבצעו.

9.“זו לא אשמתי”. ברגע שביטוי זה עולה בשחלה, אתם מחפשים את אותו אדם שאליו כולכם תוכלו להפנות אצבעות מאשימות. קחו אחריות על הסיטואציה והסבירו את הנסיבות תוך פירוט מספק, על מנת לאפשר לכל המשתתפים האחרים להחליט בעצמם אם האשמה אמנם אינה מוטלת עליכם. ואם האשמה שלכם, קחו אחריות גם עליה והציגו פתרון.

10.“טעות שלי”. נכון, בסעיף הקודם כתבתי “קחו אחריות”. אמנם ביטוי זה מרמז על כך שאכן טעיתם ומה שקרה, הוא באשמתכם, אבל זהו ביטוי סלנג שנתפס שמחוספס והמוני מעט אם מרבים להשתמש בו! הוא אינו מתפרש כלקיחת אחריות, מפני שהתדירות בה ביטוי זה נשמע בחברה גורם לקבלת האשמה להישמע כמלגלגת או טריוויאלית. לא להוזיל את השימוש בביטוי זה.

11.“אני לא יכול”. אם אתם אומרים כך ומתכוונים לומר שאינכם מסוגלים לעשות דבר מה, הגיע הזמן שתלמדו. בפועל, כשרוב האנשים אומרים “אני לא יכול”, הם מתכוונים “לא אעשה זאת”. על כל פנים, זה המסר שאחרים ישמעו. זהו מסר מאוד גרוע, ולכן היפטרו מההרגל לומר כך, ואל תאמרו “אני לא יכול להפטר מההרגל הזה”.

12.“זה לא הוגן”. בין אם תרצו ובין אם לאו, ברגע שביטוי זה עולה על דל שפתיכם, כל הנוכחים בחדר ידמיינו ילד בן שלוש משתטח על הרצפה וצועק. מי אמר שהחיים הוגנים? מוטב להתמקד בנסיבות שאתם חשים שאינן הוגנות ולהסביר שעומס העבודה עליכם גדול יותר, שאתם נאלצים לעשות דבר שהוא מעבר לכוחותיכם, או כל דבר אחר הגורם לכם לחוש שנעשה כאן עוול.

13.“כך הדברים נעשים כאן”. כן, זה יסתום את הגולל על חדשנות ועל שיפור. ביטוי זה מעביר לכולם את המסר על פיו אינכם פתוחים להצעות ולרעיונות חדשים. אף אחד לא ישאף להיות כמוכם.

14.“אנא עדכן”. ביטוי זה הוא דו-כיווני. הוא נשמע רע מפי מנהל, וגם כאשר הוא נשמע מפיו של חבר צוות הכפוף לו. אם אתם מטילים משימה על מישהו, אמרו במפורש ובפירוט מה אתם רוצים ולמה אתם מצפים. אם אתם מקבלים הנחיות מהמנהל שלכם ועונים בביטוי זה, הרי שאתם מגלגלים בחזרה את הכדור למעלה, אל המנהל. צמד מילים זה הוא כנראה הביטוי המבטא אגרסיביות פסיבית באופן הכי מובהק, בכל סביבת עבודה.

15.“עם כל הכבוד…” זהו בן דודו המכוער של הביטוי “אל תיעלב, אבל…”. אולי עדיף לומר “איני מכבד ואיני מחבב אותך, אבל כן אספר לך מה אני עומד להגיד”. אין לחפות על חוסר כבוד תוך עשיית פעולה זו בדיוק.

16.“זה לא הגיוני בכלל”. אמירה כזו תפיל כל שיחה, משום שמשמעותה היא או שאינך מבין, או שהאחר אינו מובן ולכן, יש כאן רמיזה שמישהו כאן, איך לומר, טיפש. זהו את הנקודות הבלתי מובנות ואגדו הכל לכדי שאלה, על מנת שהדיון יימשך.

17.“בואו לא נמציא את הגלגל מחדש” הבה נתמודד עם העובדות: הגלגל הומצא מחדש אלפי פעמים מאז שגולף לראשונה על ידי אנשי המערות. כל התקדמות בחברה שלהו הינה תולדה של המצאה מחדש של משהו, באיזשהו מקום. ביטוי זה מרמז על כך שכל רעיון מראש נחשב כגרוע. הנחת מקדימה זו תקטע את החידוש טרם זמנו.

18.“האם זה מה שזה?” עלי להיות כן. אני אפילו לא יודע מה הכוונה בביטוי זה. זוהי קלישאה נדושה וזניחה, אשר האריכה ימים בחברה הרבה מעבר למה שמותר. בגדול, פירושה הוא… על מי אני עובד? אין לה שום משמעות. היא רק מרתיעה אנשים.

19.“בוא נדבר על זה ב”שושו”. כן, זה משפט שנשמע מגניב. הביטוי האנגלי הופיע בעידן האינטרנט. או ניתן לייחוס לאנשי המודיעין, אם תרצו. כאשר אתם אומרים אותו, אתם נשמעים לגמרי מגניבים, אבל גם מעבירים מסר לכל יתר הנוכחים שעומד לקרות משהו, שהם לא יהיו חלק ממנו. אם אתם רוצים לדבר עם מישהו, על משהו שלא קשור לכל השאר, הבהירו זאת.

20.“אני מבין”. פעם נשאלתי, “מהו ההיפך מדיבור?” עניתי: “הקשבה”. אותו אדם ששאל אותי גער בי בתשובה, שההיפך מדיבור, הוא להמתין לדבר. הקשבה הינה פונקציה נפרדת לחלוטין. ניתן לשמוע אנשים גם בלי להקשיב להם. פירושו של דבר הוא, שאתה מוכן לדבר. שמעת את ה”רעש” שלהם ועכשיו תורך. זהו בלם שיחה לא מודע.

21.“תפרוץ”. כאשר אדם מוציא מפיו ביטוי זה, הוא נשמע מגניב, וגם מרדני. אמנם הוא פופולרי בתרבות המודרנית, הוא נשמע כמו שינוי לשמו, ללא התחשבות בתוצאה. להתפרע ולהפריע למשהו שמתרחש פירושו להתפרץ, לשהות דרמטית או להרוס מבנה של משהו קיים. אימוץ חזון חדש הינו דבר חיובי. אבל, ככל הנראה, ” פריצה עם כוונה חיובית” פשוט לא נשמע מגניב.

22.“הנורמלי החדש”. ביטוי זה היה יעיל פעם כאשר היה צריך לתאר עסק שהוקם מחדש, או חיים של אדם לאחר אובדן אדם אהוב וקרוב. במקור, הביטוי נועד לתאר קיום חדש לצמיתות. לאחרונה, בשנים האחרונות, במהלך מגפת הקורונה, ביטוי זה הוחלף במגוון דרכים טרם זמנו. העתיד אינו חקוק בסלע. קבלת נורמה בטרם עת פירושה ויתור.

23.“אבל…” כאשר דנתם בנושא מסויים, ופתאום מישהו זורק את המילה “אבל”, המסר שעובר הוא שאתם עומדים להעלות נקודה בדיון, אשר תשלול כל מה שאמרתם קודם לכן. אנשים יתמקדו במילה זו, ישכחו מה שהיה לפני כן והשלילה שבאה אחרי המילה “אבל” תישאר בראש של המאזינים שלכם.

24.“בכנות…” האם פירושו של דבר הוא שכל מה שאמרתם לפני כן הוא שקר? אם כל מה שאמרתם אמת, אין צורך להכניס ביטוי זה לדיון. בין אם התכוונתם לכך ובין אם לאו, הוא גורם לאנשים לתהות אם דברתם אמת כל הזמן הזה.

לפי הפתגם הידוע, “עליכם לומר למה אתם מתכוונים, ולהתכוון למה שאתם אומרים”. תיבול השיחה מצידכם באמרות כנף, קלישאות והתחמקויות לא תקדם דו שיח, או תיצור הבנה ובהירות. שקלו לוותר על ביטויים חסרי תועלת, שיעשו בלגן בשיח. תמקסמו את השפעתה של כל מילה שאתם אומרים, וכך תישמעו מצליחים יותר.

 

 

 

חזרה לרשימת מאמרים